דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
דף הבית מאמרים כתבות וראיונות "מי אומר לנו שכאן אתה לבוש בתחפושת וכשאתה מגיע אלינו לשבת אתה לבוש בלבושך האמיתי? שאל אותו הרבי בניגון עצוב, "אולי ההיפך הוא הנכון, והלבוש האמיתי שלך הוא לבוש של גוי, אבל מפעם לפעם אתה מתחפש ולובש בגדי שיראין חסידיים??…"

"מי אומר לנו שכאן אתה לבוש בתחפושת וכשאתה מגיע אלינו לשבת אתה לבוש בלבושך האמיתי? שאל אותו הרבי בניגון עצוב, "אולי ההיפך הוא הנכון, והלבוש האמיתי שלך הוא לבוש של גוי, אבל מפעם לפעם אתה מתחפש ולובש בגדי שיראין חסידיים??…"

הגאון רבי שלמה חרז שליט"א, רב הקהילה הכלל חסידית באשדוד, על העצות שנותנת לנו התורה כדי שנזכה להגיע למצב שבו כל עם ישראל יהיה "כאיש אחד בלב אחד".
כ"ז אלול תשע"ז
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

יעקב א. לוסטיגמן

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם" (דברים י"א כ"ו – כ"ז)

השאלה הראשונה ששואלים כולם על הפרשה שלנו היא מדוע בפרשה מתחילה בלשון "ראה", שזה בלשון יחיד, ומיד לאחר מכן עוברת ל"לפניכם", שזה בלשון רבים. היה צריך להיות כתוב "ראו אנוכי נותן וכו'" או "ראה אנוכי נותן לפניך".

עוד שאלה שמופיע כבר בראשונים, מה זה הלשון "היום", וכי מחר, או בכל יום אחר, לא תהיה אותה בחירה בין הקללה לברכה?

ובבעל הטורים מביא ש"ראה אנוכי נותן", הולך על קבלת התורה, כי המילה הראשונה במעמד הר סיני היתה "אנוכי ה' אלוקיך".

עוד כותב הבעל הטורים ש"את הברכה אשר תשמעו", זה סופי תיבות "תורה".

ואולי אפשר לתרץ את השאלות האמורות, מתוך הפסוקים עצמם. כי אם אנחנו אומרים ש"ראה אנוכי" נסוב על העניין של מתן תורה, אין כאן קושיה מדוע זה נאמר בלשון יחיד שהרי במתן תורה כתוב "ויחן שם ישראל", ואמרו חז"ל שהיו כאיש אחד בלב אחד. אבל עדיין קשה לכאורה למה נאמר "לפניכם בלשון רבים".

ואפשר לומר שהקב"ה, נותן התורה, נתן לנו כאן עצות חשובות מאוד איך נוכל להגיע למצב של "כאיש אחד בלב אחד", גם אם חלילה הגענו למצב של פירוד, ובמקום "ראה" בלשון יחיד, צריך לדבר אלינו ב"לפניכם" – לשון רבים.

ומה הן העצות?

העצה הראשונה היא "היום", כמו שכותב האור החיים הקדוש באחד הפירושים שלו על הפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך", שהיום זה שבת קודש.

והעצה השניה היא כדברי הבעל הטורים, ש"את הברכה אשר תשמעו", זה סופי תיבות תורה. כי על ידי שבת ועל ידי תורה אפשר להגיע למצב של אחדות, ולהיות במצב של "כאיש אחד בלב אחד", עד שנהיה ראויים שהקב"ה ידבר אלינו בלשון יחיד ויאמר לנו "ראה".

שבת, הכח המאחד

והנה על שבת קודש אמרו חז"ל שהיא באה לפני הקב"ה ואמרה לו לכולם נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג, ואמר לה הקב"ה שכנסת ישראל תהיה בן זוגה. ובספרים הקדושים מובא ביאור בזה שבשבת כנסת ישראל הופכת מאוחדת ומושלמת בכל מיני אחדות.

והביאור בזה הוא כי כל מה שגורם לפירוד בין בני האדם, זה הגשמיות. ככל שהאדם יותר מגושם הוא דואג יותר לעצמו על חשבון הזולת, עינו צרה בהצלחת האחר, הוא רוצה יותר כבוד, הוא מקנא יותר ויש לו יותר תאוות, וממילא נוצר פירוד בין בני האדם שכל אחד מהם יש לו את הרצונות הגשמיים שלו עצמו.

אבל בשבת קודש הרי נאמר "קודש היא לכם שבת המלכה", היינו שאפילו ה"לכם", כלומר הגשמיות כמו שאמרו חז"ל על ימים טובים "חציו לכם", גם ה"לכם" נהיה קודש בשבת. ואם הגמיות הופכת לקודש, לרוחנית, ממילא נעלמה הסיבה העיקרית להפרדה בין בני האדם והאחדות תופסת את מקומה.

ובאמת אנו רואים שבשבת יש הארת פנים מיוחדת לכל יהודי, כמו שחז"ל אומרים במדרש על פרשת בראשית "אינו דומה מאור פניו של אדם כל ימות השבת כשבת". וגם ב'כגוונא' אנו אומרים "ואנפהא נהירין בניהרו עילאה", שבשבת יש אור מיוחד על פניו של היהודי, כי הוא יותר רוחני והגשמיות נעלמת ונדחקת החוצה.

וזכורני ששמעתי מהגאון רבי יואל קלופט, שהיה דיין חשוב בחיפה, שכשהוא הגיע לברנוביץ הוא ראה יהודי 'בעל עגלה' שנראה היה אדם פשוט מאוד, אבל כשהגיע השבת לפתע האירו פניו של העגלון והוא נראה היה אדם אחר לגמרי, והיה רבי יואל משתומם על אדם שצורתו השתנתה לבלי הכר מדי שבוע עם כניסתה של שבת המלכה. והארת הפנים הזאת נובעת כמובן מהפיכתו של האדם לרוחני יותר, וממילא גם האחדות מתגברת ואפשר להגיע ממצב של "לפניכם", למצב של "ראה".

עוד עצה טובה נותנת לנו התורה הקדושה כדי לזכות להגיע למצב של אחדות לא רק ביום השבת, אלא בכל ימות השבוע, על ידי תורה וכדברי הבעל הטורים הנ"ל. וכך כבר לימדו אותנו חז"ל שהלומדים תורה אינם נפרדים זה מזה עד שנעשים אוהבים זה לזה כמו שלמדו מהפסוק "את והב בסופה".

ובירושלמי במסכת פסחים פרק י' מובא מעשה עם מטרונא אחת שפגשה את רבי יהודה בר עילאי וראתה שפניו זוהרים, אמרה לו סבא סבא חדא מן תלת מינין אית בך, בוודאי שאחד משלושת הדברים הללו מאירים את פניך: או ששיתת יין, או שאתה מלווה בריבית, או שאתה מגדל חזירים ועל כן פרנסתך מגיעה בהרחבה וללא טורח ולכן פניך מאירות.

אמר רבי יהודה בר עילאי, תיפח רוחה לש אותה אשה, שלושת הדברים שהזכירה אסורים לי, והארת הפנים שלי מגיעה מהתורה הקדושה כמו שנאמר "חכמת אדם תאיר פניו". נמצאנו למדים שגם התורה הקדושה גורמת למאור פניו של האדם, וכמו בשבת גם בתורה ההארץ פנים מגיעה מכך שהרוחניות מתגברת ודוחקת החוצה את הגשמיות, וממילא גם הפירוד נעלם ואת מקומו תופסת האחדות כמו שאמרנו.

ובעניין זה אספר מעשה נפלא שקרה עם אחי ורעי הרא"ם שליט"א, שנכנס פעם לבית אבות יוקרתי בירושלים, והמנהל שם סיפר לו שלפני תקופה הגיע למקום יהודי מבוגר שהיה סוחר גדול בלונדון, אבל מהרגע שהגיע לבית האבות, הוא כמעט לא מדבר, ונראה כמי ששקוע בדיכאון עמוק. "אולי תוכל לעודד אותו לדבר מעט על לבו", ביקש המנהל מאחי. הוא אכן ניגש לאותו יהודי, ניסה לדבר איתו על הא ועל דא, אבל האיש היה כבוי לחלוטין. עצב עמוק נשקף מעיניו ונראה היה שכמעט אין עם מי לדבר. אבל אח שלי לא ויתר, ניסה שוב ושוב עד שלפתע אותו יהודי פרץ בבכי חסר מעצורים.

"כל החיים שלי עסקתי במסחר", מספר היהודי לאחר שנרגע מעט מהבכי, "הרווחתי כסף, עבדתי שעות נוספות והמשכתי לעבוד עוד ועוד כדי לפרנס את משפחתי בכבוד. והנה אני כבר קצת מבוגר, הגוף שלי כבר נחלש, אני לא יכול לעשות עוד עסקים, ואני יושב כאן כאבן שאין לה הופכין. מה אני שווה? כלום. הכסף שהרווחתי הרי אינו מטבע עובר לסוחר שם למעלה, בקרוב אצטרף אל אבותי ואני אנא אני בא? עם מה אני מגיע לשם למעלה? אין לי שום דבר".

נכמרו רחמיו של אחי על היהודי, ובלבו נשא תפילה שה' יתן בפיו מענה שישמח את היהודי וייתן לו תקווה, והנה הוא נזכר במעשה אותו סיפר לסוחר הקשיש:

אצל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ היה מגיע יהודי שהתגורר באחד הכפרים הסמוכים. מדי פעם הוא היה מגיע לשבת, כשלבושו כחסידי למהדרין, זקנו יורד על פי מידותיו והוא נראה יהודי חסידי לכל דבר. דבקה נפש בנפש הרבי והיה מרבה לבוא אליו לשבתות. פעם אחת, בעוד אותו יהודי נמצא בעיר היריד לרגל מסחרו, הגיעה לאוזניו שמועה כי הרבי נמצא גם הוא בעיר לרגל עיסוקיו בצורכי הרבים ברוחניות ובגשמיות, וחשקה נפשו של החסיד לבוא להיראות לפני הרבי. הוא העיף מבט על עצמו וכלימה כיסתה את פניו. את לבושו החסידי הותיר מאחוריו בביתו שבכפר, וכאן בעיר הוא לבוש כאחד מהערלים בבגדי סוחר מכובדים וגם הזקן אסוף היטב כשהצורה החסידית ממנו והלאה. "איך אגש כך אל הרבי", חשב לעצמו והחליט לוותר על הרעיון.

אבל התקשרותו לרבי היתה חזקה מאוד והוא לא הצליח להתגבר על החשק העז לראות את הרבי, עד שלבסוף החליט שהוא יבוא לרבי גם אם הדבר כרוך באי נעימות גדולה. כשהגיע החסיד אל ה'אהבת ישראל', עשה הרבי את עצמו כאילו אינו מכיר אותו. נתן לו יד, בירכו לשלום והמשיך הלאה כאילו מעולם לא ראה אותו קדם. היהודי נעלב: "הרבי לא מכיר אותי", שאל, והרבי מתחמק וממשיך לעשות את עצמו כאילו הוא לא יודע במי מדובר. "אני הוא פלוני בן פלוני מהכפר הסמוך, אני מגיע לרבי פעמים רבות לשבת, והרבי אפילו מכבד אותי מדי פעם בכיבודים שונים". "אני יודע על מי אתה מדבר", השיב לו הצדיק, "אכן יש כזה יהודי שמגיע אלינו לשבתות מפעם לפעם, אבל הוא יהודי חסידי ואילו אתה לבוש כמו גוי". "נכון", השיב היהודי בשפל קול, "אבל הרבי צריך להבין, אני לבוש כמו גוי רק כי אני כאן לצרכי מסחר. זאת רק תחפושת. כשאני מגיע לרבי אני לובש את בגדי האמיתיים וכאן בשוק, לצורך פרנסתי אני מתחפש לאחד משלהם".

החל ה'אהבת ישראל' לבכות בדמעות שליש: "מי אומר לנו שכאן אתה לבוש בתחפושת וכשאתה מגיע אלינו לשבת אתה לבוש בלבושך האמיתי? שאל אותו הרבי בניגון עצוב, "אולי ההיפך הוא הנכון, והלבוש האמתי שלך הוא לבוש של גוי, אבל מפעם לפעם אתה מתחפש ולובש בגדי שיראין חסידיים??…

סיים אחי לספר את הסיפור לאותו קשיש ואמר לו: ר' יהודי, עכשיו זו שעת המבחן שלך. עם העסקים כבר סיימת, לפרנס את משפחתך כבר אינך צריך. זמנך פנוי ושנים נוספות של חיים שלוויך ורגועים עומדות לפניך. עכשיו אתה צריך להוכיח לעצמך ולקב"ה אם עד עכשיו היית בתחפושת ונאלצת לעבוד רק לצורכי הפרנסה אבל באמת אתה יהודי של תורה שמנצל את ימיו הפנויים כדי לעסוק בתורה, או שחלילה ההיפך הוא הנכון, והמהות האמתית שלך היא של סוחר ממולח, אשר הופך למדוכא וחסר כל טעם בחיים ביום בו הוא פורש מחיי המסחר".

הדברים חדרו לעצמותיו של היהודי שחיבק את אחי חיבוק חם, ולא הניח לו לעזוב את המקום לפני שלמד אתו את הדף היומי של אותו היום מתחילתו ועד סופו. ומאז ועד אחרית ימיו היה מתהלך כל הימים כשהדברים הללו חורטים בלבו ושגורים על לשונו: "עד עכשיו הייתי בתחפושת של סוחר, אבל עכשיו אני בלי התחפושת, עכשיו אני יהודי של תורה, של תפילה, של עבודת ה'", ומאותו יום לא נראתה עננה של עצב על פניו, וחכמת אדם האירה פניו.

אחדות יעקב א. לוסטיגמן כתבות וראיונות ראיון שבת

אולי גם יעניין אותך

שעות על גבי שעות הוא יושב ומלגלג על ציבור שלם, ולמה? – כי הרבי שלי הוא לא הרבי שלו!
האיש הזה חשב שהוא עושה מעשה טוב, אבל בפועל, הוא שרף את נשמתו של הנער רח"ל
"אתה משלוח המנות שלי לפורים!", אמרתי לדנו
סבא הסתכל ב'אשרת היציאה', ונדהם למראה עיניו...
"ברוך השם", אמר בסיפוק. "הפסדתי משהו בשביל תורה!"
"יהודי 'זיכרון משה' היקרים, כשנבוא לשמים נתבע על גילוח בתער!!"
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

שיעורים והרצאות בוידאו

כ"ק הגה"ק מצאנז קלויזענבורג זי"ע באמירת הפטורה וברכותיה ביום תשעה באב תשל"ד

בקול נהי ובבכיות עצומות

שיעורים והרצאות בוידאו

צפו: שעורו של הרב שמחה רבינוביץ בנושא הלכות ט' באב

הלכות ט' באב

תשעה באב

העם היהודי מתאבל – 1954 שנה לחורבן בית המקדש

בעולם היהודי מציינים את צום תשעה באב ה'תשפ"ב – 1954 שנה לחורבן בית המקדש • המוני המתאבלים יקדישו את היום

כללי

צפו: מקבץ הרצאות מובחרות לתשעה באב

הגר''א בידרמן, הגר''א טויסיג, הגר''א דרוק ועוד | באדיבות קול הלשון

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר