מי אוהב את השבת?

מי אוהב את השבת?

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

במוצ"ש הקרוב תיערך בישראל תחרות זמר עולמית הנקראת אירוויזיון הנחשבת התחרות לאירוע המוזיקה הגדול ביותר בעולם, עם מאות מיליוני צופים מדי שנה מכל העולם. ישראל החילונית עסוקה מעל הראש, בעיסוק אובססיבי בתחרות, זאת מפני שהיא מתקיימת במוצ"ש בישראל.

מאות ואולי אלפי 'היתרי עבודה' ניתנו על ידי משרדי הממשלה למאות יהודים, שייאלצו לעבוד בשבת הקרובה ולחללה בריש גלי. היהדות התורנית זועקת בקול רם כנגד חילולי השבת החמורים, אבל בשקט בשקט כולם יודעים ששום שר או נציג חילוני, לא ינקפו אצבע בכדי לבטל או להמעיט את חילולי השבת הקרובה, ה' ירחם. הרי כל מי שגר בכדור הארץ, ואינו שומר מצוות, בטוח במאת האחוזים שהתחרות העולמית והכל כך מתוקשרת הזאת, דוחה שבת, רח"ל…

אז מה עושים? מתייאשים? יודעים שבכל מקרה אין מה לעשות?

ואז קם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א וכותב לנו מכתב: "הנה קמו מרשיעי ברית לחלל את שבת קדשינו ותפארתנו בפרהסיא גדולה ביד רמה ה"י, גם כופין על שומרי שבת רבים לעבוד ביום השבת ואין אתנו כח לעמוד כנגדם ולהפר עצתם, והדבר הוא סכנה לכל הישוב כאן בארה"ק, כדאיתא בשבת קי"ט ב' מקראי דירמיה' י"ז, ומה בידינו לעשות".

— מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מבין שבדרך הטבע, לפי כל ברומטר טבעי, "אין אתנו כח לעמוד כנגדם ולהפר עצתם"…  "ומה בידינו לעשות"…

אבל כן, יש בידינו לעשות!!

"אולם כוחנו בפה אומנות אבותינו, ועלינו לזעוק ולהריע, ולהתחנן לפני הקב"ה להגן עלינו מפני כבוד השבת המחוללת, ושלא יפגע ח"ו זעקת השבת לא בשומרי השבת בפרט, שהם רוב מנין ובנין יושבי ארה"ק, וגם לא תבא רעה ח"ו, על כל הישוב בכלל, ועלינו לגלות דעתנו כי אין ידינו במעל הזה, ואנו מתנגדים לזה בכל דעתנו, ואנו חפצים בשבת, ומתענגים על מתנת השבת", ממשיך מרן שליט"א וכותב במכתבו ומבקש שכולנו כאחד נתכנס ונתפלל להשי"ת שישמור על שבת קודש. לפי בקשת הגר"ח קניבסקי שליט"א, נתכנס כולנו בליל שישי הקרוב ונעתיר בתפילה להשי"ת שיחוס על השבת, על מחלליה ועל שומריה. על אלו הרוצים לחחלה- שישובו בתשובה, ועלינו – שלא ניענש חלילה בעוונם, רק בגלל שלא פצינו פה, לא מחינו, לא ניסינו להעביר את 'גזירת חילול השבת שרוב הציבור לא רוצה לעמוד בה'….

ומרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטין שליט"א כותב ומצטרף במשפטים חדים וברורים, "ראוי שכל אחד ואחד יתחזק בעניני בענייני שמירת שב"ק, ודאי שזה ישפיע על כל הציבור שישמרו שב"ק כראוי. ידוע לי מהחזו"א זללה"ה שאמר שכאשר בני תורה מתחזקים בשמירת שב"ק זה משפיע על כל הציבור שישמרו שבת קודש כראוי".

כדי שנוכל להשפיע, עלינו ליצור קודם כל לעצמנו שבת קודש אמיתית.

שבת נקראת בגמרא מתנה. "מתנה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל". לא כתוב "מתנה יש לי בבית גנזי והנחת תפילין שמה", כי הנחת תפילין אינה מתנה אלא מצווה. אי אפשר לומר לילד "מתנה יש לי בשבילך- להכין לי כוס תה"… מתנה היא דבר שניתן מהנותן למקבל, לא פעולה שעושה אותה המקבל. על שבת כתוב שהיא מתנה. היא השפעה מיוחדת מהקב"ה. כלומר, הקב"ה כביכול נתן לנו במתנה את יום מנוחתו. העובדה שאנחנו משתתפים כביכול במנוחה של הקב"ה היא אות ברית בינו ובינינו. רק מי שקרוב מאוד אל ה', יכול להשתתף עימו במנוחתו. לכן גוי ששבת חייב מיתה. השבת היא שלנו, אהובי ה', ולא של כל האחרים.

בספר 'חישבתי דרכי' מסביר בטוב טעם שמהותה של המנוחה היא מצב של שלימות והשגת התכלית המבוקשת. כלומר, ההגדרה של "עמל" היא מאמצים ליצור ולהשיג את המצב שאליו אנחנו שואפים להגיע, וההגדרה של "מנוחה" היא שאין צורך לטרוח ולהשיג, כי הגענו כבר למצב הרצוי.

מנוחה ביחס לקב"ה מתפרשת שיש לו כביכול נחת בעולמו. כל השבוע העולם צועד כל הזמן לקראת התכלית של כבוד שמים בשלמותו כשיגמר התיקון של העולם, ובשבת ישנה איזו שהיא תכלית, כאילו כבר הושגה המטרה. זוהי הכוונה ששבת היא מעין עולם הבא. שבת הוא יום של נחת של הקב"ה בעולמו. השתתפות שלנו במנוחתו של הקב"ה פירושה שגם אנחנו מקבלים את השלמות שישנה בבריאה בשבת.

עבודתינו הרוחנית בשבת אינה בסגנון של לעשות וליצור, כמו בכל השבוע, אלא לשמוח עם הקב"ה ועם מה שהוא נותן לנו. תפקידנו לעשות מאמץ להיכנס למצב המרומם של שבת. הבה נתבונן במבט הזה על ההלכות שנאמרו בשבת: לא יוצרים כלום, לא עמלים לפרנסה, לא בונים מאומה, לא דואגים ולא מתכננים את העתיד. האוכל מוכן מראש והוא לא עולה לנו פרוטה, כי הוא מחוץ לקיצבה שאנו מקבלים מהקב"ה לכל השנה. אנחנו במצב של שלימות שלא דורשת מאיתנו ליצור כלום. הכל כבר מוכן. כאילו אתה בבית מלון.

גם התפקיד הרוחני שלנו בשבת שונה מעל השבוע. כל השבוע אנחנו עובדים להרבות כבוד שמים ולתקן את עצמנו במהלך של עמל ויגיעה. אנחנו מתרכזים בעצמנו, ליצור ולהתקדם על ידי מעשינו, אבל בשבת הקב"ה הוא זה שמשפיע את ההצלחה והקירבה אליו. התפקיד שלנו הוא רק להתבטל אליו ולקבל את השפעתו. התפקיד שלנו הוא לעבוד את ה' בדרך של רוגע ונחת, "להתענג על ה'", גם בזה יש תפקיד, אבל תפקיד מסוג שונה. (וראו בספר 'חישבתי דרכי' בארוכה).

מה זה אומר למעשה?

מסביר לנו בספר "חישבתי דרכי", ע"פ המבואר בספה"ק: לימוד טוב בשבת, לא במסגרת המלחיצה והדורשת של כל השבוע, אלא בהנאה ובשמחה, מתוך בחירה של מה שליבו חפץ, הוא לימוד אחר לגמרי. גם בלימוד הסדיר, כשאדם נמצא במצב רגוע, הראש יותר פתוח. זו מציאות התפילה בשבת, שאינה עוסקת בבקשות ובשפיכת שיח לפני ה', אלא בשבח ושירה. קבלת שבת בשירה וזימרה, פסוקי דזימרה ארוכים יותר, ברכת יוצר אור עם תוספות, ובאופן כללי, אוירה מסוג שונה מכל השבוע. התפקיד שלנו בעבודה הזאת כולל גם שיתוף הגוף. לתת לעצמנו אוכל משובח, לשבת רגועים בסעודה במשך זמן ארוך, לשיר ולהודות לה' על העולם הנפלא שברא, על קרבתו אלינו ועל המנוחה שנתן לנו.

רש"י הקדוש מסביר שהנשמה יתירה שאנו מקבלים בשבת,  היינו "רוחב לב למנוחה ושמחה ולהיות פתוח לרווחה ויאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו". כוונת רש"י היא, שבשבת הכח הנפשי הנהנה מהאוכל נהיה יותר גדול. הוא לא נהנה מהאוכל כמו פרה, אלא כמו אדם גבוה שנהנה מחוויה רוחנית, החלק המרומם שבו גדל יותר ונהיה יותר דומיננטי.

"שבת" היא חוויה שכל אחד מרגיש אותה על בשרו בחוש, אין יהודי שלא שואב משבת כוחות נפשיים למלא את המצברים המתרוקנים כל השבוע. שומר שבת המאושפז בבית חולים חילוני בשבת, מרגיש אומלל. הוא לא הפסיד מצוה, אך הוא הפסיד חוויה, שבת היא חוויה מוחשית ונפלאה.

וזה מגלה על כל המהלך של המצוות, כי כל דבר שיצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא. מהלך העבודה שלנו לקב"ה אמור לבנות אותנו ולסדר את חיינו על הצד היותר טוב. הקב"ה אוהב אותנו, "אהבתי אתכם אמר ה'", ולכן קיבלנו ממנו את המתנה הנפלאה, מתנה ושמה שבת. ומי שלא מבין את זה, בינתיים, מעדיף תחרות זמר מ… שבת קודש.

* * *

הבה ניקח על עצמנו משהו קטן לשבת הקרובה, כדי לחזק את ארץ ישראל כולה בקדושת השבת. למשל, לא לעסוק בענייני חולין בשבת.

חז"ל אומרים שאין זה מן הראוי לדבר דברי חולין בשבת, המושג "דברי חולין" הוא מושג משתנה, יש בו כמה וכמה דרגות. ננסה לדרג את זה: א. שיחות על תחושות וחוויות אישיות. ב. שיחות על חוויות הילדים בחיידר ובבית הספר. ג. שיחות על המשפחה המורחבת. ד. שיחות על השכנים ועל כך שמשפחת לוי הרחיבו את הדירה והחדרים החדשים שבנו מתוכננים טוב. ה. שיחות על קניות מתוכננות. ו. שיחות על מחלוקות בישיבות ובחצרות ועל פוליטיקה חרדית, ארצית או מקומית. כל שיחה עומדת ברמה שונה ומכניסה את המשוחחים לאווירה שונה.

ברור שככל שננסה לדבר על דברים יותר נקיים, יותר טובים, יותר נעימים לנפש ופחות זולים, כך הקדושה והאווירה המרוממת של השבת נשמרת יותר.

אפשר להתחזק בהוספה בלימוד תורה בשבת, על חשבון כל כך הרבה שינה/קריאת עיתונים. אפשר להקדים את כניסת השבת או לאחר את צאתה, אולי ללמוד בכל סעודות השבת כמה הלכות שבת ואולי להחליט יחד, בחיק המשפחה, על חיזוק קטן בנושא הקשור לשמירת השבת שלנו (גנרטור לשבת/ הקשבה קשובה יותר לסיפורי פרשת השבוע של הזאטוטים בשולחן שבת/ שכולם כולם שרים בשולחן שבת, בלי לסור באמצע לספה ולהציץ בעיתון../ לא להתרגז יותר מידי בשבת/ התארגנות מוקדמת יותר לקניות לשבת, או כל דבר אחר).

והנה, התקרבנו בעצמנו, וכך נקרב את כלל ישראל כולו, אל שבת קודש, כי –כך כותב מרן הגר"ג אדלשטין שליט"א- "כאשר בני תורה מתחזקים בשמירת שב"ק, זה משפיע על כל הציבור שישמרו שבת קודש כראוי".

(פורסם בעיתון קוראים אלעד, ערש"ק בהר התשע"ט)