הלכות שונות בנוגע למים שיש בהם תערובת חמץ
* מאכל שהושרה במים חמים, ונמצא בתוכם חמץ לאחר הוצאת המאכל מהם – המאכל אסור בפסח. ויתכן שאיסור זה הוא אף במים חמים שהורקו מ'כלי ראשון' שבו חוממו ל'כלי שני'.
* מים קרים שנמצא בתוכם חמץ, וכמות המים גדולה פי שישים מהחמץ, ולאחר מכן השתמשו במים אלו לבישול – התבשיל מותר בפסח. ויש אומרים שהתבשיל מותר אף כשכמות המים אינה גדולה פי שישים מהחמץ. ויש אומרים שאם החמץ נמצא בתוכם בפסח, התבשיל אסור. ואם החמץ שהה במים במשך עשרים וארבע שעות רצופות – התבשיל אסור אף אם החמץ שהה במים רק לפני הפסח.
* כפי שלמדנו, מאכל שהושרה במים חמים ונמצא בהם חמץ לאחר הוצאת המאכל מהם, המאכל אסור באכילה בפסח. ולדעת הרמ"א, במקרה של 'ספק ספיקא', דהיינו שישנו ספק נוסף מלבד הספק בנוגע לזמן 'נפילת' החמץ למים – המאכל מותר. ומאכל שהושרה במים קרים ונמצא בהם חמץ לאחר הוצאת המאכל מהם – לדעת הרמ"א, הריהו מותר באכילה בפסח; אולם, במקרה שהחמץ נמצא במים בעוד שהמאכל שרוי בתוכם – דינו כדין מאכל שהושרה במים חמים.
* כלי חמץ 'בן יומו' שהגעילוהו, וכמוּת מי ההגעלה אינה פי שישים מהכלי – מי ההגעלה אסורים בשתייה בפסח. וכלי חמץ שאינו 'בן יומו', שהגעילוהו לפני הפסח – אף כאשר כמוּת המים אינה פי שישים מגודל הכלי, מי ההגעלה מותרים בשתייה; ואם הגעילוהו בפסח – לדעת השולחן ערוך, מי ההגעלה מותרים בשתייה, ולדעת הרמ"א, דינם כמי ההגעלה של כלי בן יומו.
* מים שנשאבו בפסח מימים או נהרות שידוע שמשליכים חמץ לתוכם – מותר לשתותם בפסח, כי 'משהו' חמץ שאוסר תערובת אפילו ב'משהו', הוא רק כאשר הוא גדול דיו בכדי שיורגש בחושי אדם.
* תערובת שיש בה 'ספק ספיקא' בנוגע לאיסור חמץ דאורייתא – אסור לאוכלה בפסח, ועם זאת, אין חובה לבערה.
הלכות שונות בנוגע לעוף שנמצא בתוכו חמץ
* עוף שנשחט בפסח, ולפני מליחתו נמצא בתוכו גרגיר דגן שהחמיץ, יש להסיר את הגרגיר, ולשטוף את העוף במים, ודי בכך. ואם הגרגיר נמצא בעוף לאחר מליחתו – לדעת השולחן ערוך, יש לקלף את בשר העוף במקום בו נגע החמץ, ולהשליך את הנקלף לאשפה; ויש המחמירים לחתוך בעומק ולהסיר את כל סביבות המקום בו נגע החמץ.
* לדעת הרמ"א, גרגיר דגן שבא במגע עם מים, אף אם אין בו סדק, אלא שהתרכך – נחשב כחמץ, ואם התבשל יחד עם מאכל אחר, התבשיל אסור באכילה בפסח. ונחלקו הפוסקים אם כך הדין גם במקרה שנצלה יחד עם מאכל אחר.
* עוף שנמצא בתוכו חמץ לאחר מליחתו, ולפני ההדחה שלאחריה – לדעת הרמ"א, אסור לאוכלו בפסח. והעופות האחרים שנמלחו יחד עם עוף זה, מותרים, אך אם יתכן שהחמץ נגע גם בהם – יש לקלף מעט משכבתם העליונה.
* מאכל של היתר שנמלח יחד עם מאכל אסור – אם אין בכמוּת מאכל ההיתר פי שישים מהמאכל האסור – הריהו אסור באכילה; ואם נמלח יחד עמו מאכל נוסף, אשר נגע בו בשעת המליחה – אם מאכל האיסור הוא שמנוני, נאסר אף המאכל הנוסף.