מים שנכנסו לחצר האם מבטלים ממנה שם דיורים?

י"ט באדר א' תשע"ט - סימן שנ"ח- סעיף י"א

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע אילנות הנטועים בחצר לא מבטלים ממנה שם של דיורים ?מה הדין במים הראויים לכביסה שנכנסו לחצר? ובאיזה אופן נחשבים המים כרפש וטיט? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ח סעיף י"א – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כפי שלמדנו בסעיפים הקודמים, מקום גדול יותר מבית סאתיים, בכדי שהמקום יהיה מותר בטלטול, לא מספיק מה שהוא מוקף במחיצות, אא"כ גרים בתוך אותו מקום, ואם זרעו במקום זרעים, הם מבטלים את דיורי המקום, וממילא, אע"פ שהוא מוקף במחיצות, אם אין בו דיורים, הוא אסור בטלטול, ורק באופן שנטעו בו אילנות, אילנות אינם מבטלים דיורים, כיוון שאילנות משתלבים עם הדיורים ביחד, שהרי נוטעים אותם כדי להנות מהצל שלהם, ודלא כבזרעים.

מקום גדול מבית סאתיים, וגרים בתוכו והוא מוקף במחיצות, ומותר בטלטול, ואח"כ נכנסו לשם מים, הדבר תלוי, אם מדובר במים הראויים לשתייה, הם לא מבטלים דיורים, אלא הם משתלבים עם הדיורים, שהרי כדי לדור צריך מים, אבל מים שאינם ראויים לשתייה, דינם כזרעים שמבטלים את הדיורים, ואם יש במקום המים שטח של יותר מסאתיים והם ברוב החצר, או אפילו אם הם לא ברוב החצר, הם אוסרים בטלטול את כל החצר, כי הם נידונים כקרפף, והחצר כולה נפרצה למקום האסור לה, ואם יש במקום המים פחות מבית סאתיים, או בית סאתיים בצמצום, והם ברוב החצר, החצר כולה נאסרת כי מצרפים את מקום הזרעים שאין בו דיורים, מכיוון שזה ברוב החצר, ואע"פ שבמקום המים או הזרעים אין יותר מבית סאתיים, אבל בכל החצר יש יותר מבית סאתיים, והמיעוט שיש בו דיורים מתבטל לרוב החצר שאין בו דיורים, כי הכל מוגדר כקרפף, וזה נאסר בטלטול, אא"כ אין בעומקם של המים עשרה, שאז אינם חשובים כדי שיהיה להם שם בעצמם לאסור, והם מתבטלים כטיט ורפש.

המ"ב אומר, שי"א שאפילו אם המים ראויים לכביסה, אינם מבטלים דיורים.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים