הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א מספר על קמחא דפסחא יוצא דופן – לא של כסף או מוצרי מזון, אלא של הענקת שמחה ורוגע ליהודי שיוכל לחגוג את החג כראוי. סיפור הממחיש באופן נפלא עד כמה מגיעה מחשבה של צדיק איך להיטיב עם הזולת ולהקל עליו.
חסיד נכנס אל הרה"ק ה'פני מנחם' מגור זי"ע קודם חג הפסח, וסיפר לו בדאגה ופחד שהרופא קבע שעליו לעבור ניתוח, וזמן הניתוח נקבע לאסרו חג. שאלו הרבי אודות הרופא המנתח, ואח"כ אמר לו: "אינך צריך לעבור ניתוח", ופטרו לשלום.
יצא החסיד מהקודש פנימה שמח וטוב לב, ובאמונת חכמים המושרשת בו התקשר מיד אל הרופא להודיע שהוא מבטל את הניתוח.
והנה במוצאי שביעי של פסח שלח הרבי לקרוא לאותו חסיד ע"י בנו הגה"צ מוהרד"ח שליט"א. משנכנס האברך שאלו הרבי אודות הניתוח שעליו לעבור… נענה האיש ואמר: "אינני אמור לעבור שום ניתוח, הרי הרבי אמר שאינני צריך"…
השיב לו הרבי: "לא ולא, פנה נא אל הרופא, ותבקש ממנו שיקיים מחר את הניתוח".
השיב החסיד: "והרי אי אפשר לקבוע תור לניתוח מהיום למחר?" אמר לו הרבי: "אף על פי כן – תדבר עם הרופא אולי יהיה פנוי עבורך תור למחר".
ואכן, הלה התקשר לרופא, והרופא אמר לו מיד כי התור נשאר פנוי, והוא יכול לעבור את הניתוח.
מה התברר? תיכף לאחר שיצא החסיד מחדרו של הרבי בפעם הראשונה, התקשר הרבי בעצמו אל הרופא (שהרי בירר אצל החסיד מיהו המנתח), ואמר לו: "בעוד רגעים ספורים יתקשר אליך פלוני לבטל את תורו, אך אל תשמע לו. אמנם תאמר לו שהתור מבוטל כבקשתו – אבל באמת תשמור עבורו את התאריך"… ולא עשה כן הרבי אלא כדי שיעברו על האברך ימי החג וההכנות לפניו מתוך רוגע ושלוות הנפש…
(באר הפרשה שמיני תשע"ט)
