סיפר רבי יצחק מודיאנו שליט"א – ראש כולל בחדרה:
באחד הכינוסים שמרן הגר"ע יוסף זיע"א הוזמן, התיישב לידו בשולחן המזרח הגאון האדיר רבי משה לוי זצ"ל, שהיה ידוע כבקי בש"ס ובגאונותו האדירה בכל חלקי התורה, אך לצערנו נלב"ע בגיל צעיר.
לאותו כינוס הוזמן גם הגאון רבי שלום משאש זצ"ל – שהיה רבה של ירושלים. והנה, מיד כשמרן הבחין שהרב משאש נכנס לאולם – פנה לרבי משה וביקש ממנו בנימוס: "בבקשה קום מהר ושב שם" [ מעט רחוק מהמזרח].
כמובן שרבי משה לא שאל שאלות, קם וישב בצד. בינתיים נכנס הרב משאש זצ"ל והתקבל בשירה וזמרה. לאחר כמה דקות יצא הרב משאש, ומיד פנה מרן לרבי משה לוי ואמר לו: "בוא תחזור לשבת לידי".
ואז הוסיף ואמר לו: "אתה יודע למה ביקשתי ממך לעבור מקום? זאת מפני שאתה מתכתב עם הרב משאש בדברי תורה, והרב משאש מחשיב אותך כגאון עולם. ואם הוא יראה אותך, אברך צעיר כבן 31 – הוא יקבל חלישות הדעת, כי הוא חושב שאתה בן 70 לפחות… מה שווה כל התורה שלנו אם נגרום חלישות הדעת לתלמיד חכם"…
(גיליון 'יביע אומר')