סיפר הרה"ח ר' יצחק לנדאו ז"ל, משמשו בקודש של מרן מהר"א מבעלזא זצ"ל, סיפור פלאי ששמע מפיו של בעל המעשה:
בשחר ימיו, בשנים שלפני מלחמת העולם השניה, נתייתם הלה מאביו ז"ל. באותו פרק, והוא עודנו בימי בחרותו, חפץ לעקור מעיירתו שבגאליציה למונטריאול שבקנדה. אמו האלמנה שחרדה לשלומו ברוחניות ובגשמיות באותם ימים, הפצירה בו שבטרם יעזוב את ארץ מולדתו יסע לבעלזא לקחת ברכת פרידה מכ"ק מרן מהר"א זי"ע. אמו באה מבית של חסידי בעלזא, והיא חפצה שבנה יפקוד את מעונו של מרן זי"ע.
הנער, אכן מילא את בקשתה, נסע אל העיירה בעלזא, ונכנס אל הקודש פנימה. בעומדו לפני כ"ק מרן זי"ע הזכיר את עצמו, ואמר כי בדעתו להגר ולהשתקע במונטריאול והוא מבקש ברכת פרידה, ומרן, למרות שלא הכירו, הורה לו שיקבל על עצמו לשמור שבת ולהניח תפילין. הוא קיבל את הברכה המבוקשת, חזר לעירו, ולאחר מכן נסע למונטריאול כמתוכנן.
באותם ימים, היתה קנדה מדבר שממה רוחני, וכצעירים אחרים נסחף הלה אחר הרוחות הזרות שנשבו בעת ההיא. מצבו הרוחני ירד פלאים, והוא נתדרדר עד שכמעט ולא שמר כלום מיהדותו.
בינתיים פרצה השואה, יהדות מזרח אירופה הושמדה כמעט כליל, וכ"ק מרן זי"ע עלה לארץ ישראל בניסים גלויים. שנים מספר אחרי המלחמה, בא האיש ממונטריאול לבקר כתייר בארץ ישראל, והחליט בדעתו שהיות והוא נמצא כבר כאן בארץ הקודש, חייב הוא להיכנס אל כ"ק מרן זי"ע ולהתברך ממנו.
הוא אכן נסע לתל אביב ובא לבית כ"ק מרן זי"ע. הגבאי הרה"ח ר' שלום פויגל ז"ל כתב לו קוויטל כמקובל, והוא נכנס אל כ"ק מרן זי"ע שישב כל העת בעיניים עצומות, מבלי שאי-מי יכירו ויידע את עברו.
מיד בהיכנסו, פנה אליו כ"ק מרן זי"ע ושאלו בהאי לישנא: "דו היט'ס וואס איך האב דיר אנגעזאגט?" – האם הנך מקיים את מה שצוויתי לך?
רתת וחלחלה אחזו באיש, ובשרו נעשה חידודין חידודין…
כשסיפר לי האיש את העובדא הזאת, ציין באוזני שהוא חש באותו רגע כי הוא עומד להתעלף, בראותו את עיניו הצופיות של כ"ק מרן זי"ע. שהרי הוא ביקר אצל מרן בבעלזא בשנות בחרותו לפני שנים רבות, עוד טרם פרוץ המלחמה, ומרן מעולם לא הכירו, והנה כעת, אחר שנים כה רבות וגורליות, ומבלי להביט עליו כלל, פונה אליו מרן בשאלה אם הוא שומר על מה שקיבל אז על עצמו.
"החל מאז", סיים האיש ואמר לי, "התחלתי באמת לשמור שבת ולהניח תפילין, כפי שהבטחתי למרן בבעלזא בעת שנפרדתי ממנו" – – –
('בקודש פנימה' ח"א עמ' ערה; הובא בגיליון 'עולם של תשובה' – בעלזא)