מאת: הרב י. טוורסקי
מחותן, שים לב, לא רק יד…
אנשים מקדישים שעות לנסיעה לניחום רחמנא לשיזבן, אך אינם חשים את אותה מחויבות לטרוח ולהשתתף בשמחת חבריהם; ולאו דווקא בשל קביעת חז"ל כי 'טוב ללכת… מללכת לבית משתה'.
הנעשה בביתם של מחותנים, שבועות לפני החתונה. יושבים שעות רבות על גבי רשימות של קרובים, ידידים ומכרים. מסננים וממיינים. מי יבוא ומי לא יבוא. מי ראוי להזמנה אישית ובשביל מי לא שווה להשקיע את הבול.
ולאחר כל זאת, מגיעה האכזבה הממלאת את הלב. מדוע פלוני לא הגיע ואלמוני לא הופיע. האם איננו די חשובים עבורו שיפנה למעננו ערב אחד בתוך ים מטלותיו וטרדותיו?
אכן, דברים כדרבנות.
מתבקש אבל להעלות פן נוסף – החלק המוטל על בעלי השמחה עצמם שיחיו.
לא אחת שמענו אישית מכאלו שאכן טרחו מאוד, קמו ונסעו מערי פריפריה מרוחקות לערי המרכז – לירושלים או בני ברק, הקדישו לשם כך שלוש ארבע שעות טובות ויקרות, מעבר לסכום הנסיעה עצמה ותשלום הבייביסיטר, ומי מדבר על ה'שכר בטלה' מה שניתן להספיק באותן שעות – ולמרבה המבוכה, המחותן עצמו, שעבורו עשו את כל המאמץ, בקושי שם לב אליהם —
זה נשמע הזוי, אבל זו מציאות כואבת. אנשים מספרים כי בהגיעם לאולם מותשים אחר דרך ארוכה שעשו, הם מושיטים יד למחותן היקר המחזיר להם ידו ספונטנית אך עיניו מביטות הצידה אל אורח יותר מעניין או אל פוזה מרתקת אחרת השובה כעת את מחשבתו.
שלא לדבר על תופעה אחרת, שהיה מן הראוי ללבן אותה גם – המנהג המוזר של התבסמות בעת שמחה. לא ראינו זאת בשמחות של פעם אצל ההורים, בני הדורות הקודמים. הם הסתפקו בשמחה אמיתית פנימית ולבבית. לא נזקקו לטיפה המרה כדי לרקוד ולשמוח. למרות שגם הם סחבו על גבם שובל של חובות גדולים והתמודדו עם לחצים משלהם.
אם זה מנהג טוב הנהוג בקהילות קודש מסוימות, נחריש ונקבל. אך אם זה יוזמה עצמית של מחותנים, כאן המקום לטעון על כך. מה אשמים האורחים שטרחו מקרוב ומרחוב? האם לא מגיעה להם תשומת לב וקבלת פנים מפוכחת ומפוקחת?
מותר ללחיצת היד להימשך יותר משבריר שניה. רצוי גם להקשיב גם לברכת האורח ולברכו חזרה באיחולים סגוליים של בעל שמחה. יפה גם להזמינו ליטול ידיים או להציע לו סתם להתכבד. אף מומלץ להודות לו מקרב לב על הטרחה.
יתכן מאוד, שאם בעלי השמחה ישכילו לקבל יפה את המשתתפים ולהעניק להם את ההרגשה הנעימה, הם ייהנו לבוא גם בפעם הבאה ללא שום דרבון וחיזוק, כך שהרב אויש לא יצטרך שוב לכתוב על כך. תסמכו עליו שימצא בס"ד נושאים אחרים להדרש אליהם בטוב טעם ודעת.