מה צריך לומר בשעת הנחת עירובי תבשילין ?

כ"ה חשון תשפ"א -סימן תקכ"ז- סעיף י"א- סעיף י"ג
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מתי צריך להגביה את העירובי תבשילין? האם שחיטה נכללת במלאכות שמתיר העירובי תבשילין? ומדוע לא צריך להניח עירובי תבשילין כדי שיוכלו לקפל את הטלית מיום טוב לשבת?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקכ"ז סעיפים י"א – י"ג]

הגבהת העירובי תבשילין

אדם שעושה עירוב תבשילין על ידי אחרים, הוא צריך לזכות את העירובי תבשילין על ידי אדם אחר, וצריך שאותו אדם אחר יגביה את העירובי תבשילין טפח מהקרקע, ועל ידי כך הוא זוכה לאחרים, וכן יכול להגביה את העירובי תבשילין כאשר הוא מונח על גבי דבר שצריך להגביהו טפח.

הברכה ונוסח האמירה בעירובי תבשילין

אחרי שהמערב עירב עירובי תבשילין על ידי אדם אחר לצורך אחרים, הוא חוזר ולוקח את העירובי תבשילין מיד הזוכה, ומברך, 'אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצות עירוב', ואומר, 'בדין יהא שרא לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת לנא ולפלוני ופלוני', שהוא מערב עליהם או, 'לכל בני העיר הזאת', ומי שלא מבין לשון הקודש, צריך לומר את הנוסח בלשון לע"ז שהוא מבין, ואם הוא לא מבין מה שהוא אומר, אם כך, הוא לא סומך עליהם בפיו, והאמירה מעכבת, ואסור לו להכין מים טוב לשבת על סמך העירובי תבשילין, ויש חולקים ואומרים, שהאמירה היא רק לכתחילה, שהרי בפועל הוא הכין תבשיל כדי להתיר לו את הבישול.

יש שכתבו שמוסיף בנוסח העירובי תבשילין 'ולאפוקי', כלומר, להוציא מרשות לרשות, ובדיעבד אם לא הזכיר את זה, וכן לא הזכיר 'לאדלוקי שרגא', לכולי עלמא אין להחמיר, כיוון שזה נכלל במה שאמר, 'ולמעבד כל צרכנא', וכתבו האחרונים, שגם שחיטה נכללת בזה, אבל טוב לפרט גם שחיטה.

עירובי תבשילין לצורך קיפול טלית וכדומה

לפי המבואר בשולחן ערוך, העירובי תבשילין מתיר אפייה ובישול והדלקת הנר, וכן מתיר לעשות את כל צרכיו, דהיינו, כל המלאכות כולן מותרות מיום טוב לצורך שבת, ודברים כאלו שהם אינם מלאכות אלא הכנה בלבד, יש נידון האם צריך בשבילם עירובי תבשילין, כגון, קיפול טלית, הצעת המיטות, גלילת ספר תורה, ומובא בהערה לעיל על המשנה ברורה סק"ג בשם רבי עקיבא איגר לעיל בסימן ש"ב על המגן אברהם בסק"ו ששיטתו היא, שעל דברים כאלו שהם אינם מלאכות, לא צריך עירובי תבשילין.

ברכת השליח על עירובי תבשילין של המשלח

בביאור הלכה דן, באופן שאדם הניח עירוב תבשילין בשליחות, והתבשיל הוא של המשלח, האם השליח צריך לברך עליו או לא? ומביא בשם הגר"ז, שהדבר תלוי, שאם האמירה מעכבת, השליח יברך, אבל אם האמירה אינה מעכבת, השליח לא יברך, כיוון שהוא לא עושה שום דבר.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

סגולה לזיווג ולכל הישועות מפרשת תזריע מצורע
לקרוא ולהתפעם: היהודי הגיע מעולם האמת כדי לשלם את חובו
בדרך לקניית טלית קטן? 
הוא יודע מה הוא רוצה. ואתה?
"ערב טוב", אמר הגבוה, "קוראים לי ירחמיאל קראם, ובאתי לכאן לפגוש את הבן שלכם"
הקורונה עשתה לו רק טוב...
הערבי נדהם: "מה?! באמצע אתה מִתְּבֵּלל אתה רואה בבֶּאלֶבּון???"
שו"ת החינוך עם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי
"אני מרגיש שהאדמה מתחתינו רועדת!", אמר לי
צפו: "במרוקו עשו זאת בקדושה וטהרה"
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים

1/119
דילוג לתוכן