מה עניין עכברים למעשרות?

הרה"ג שמואל ברוך גנוט שליט"א

יהודי מבוהל נכנס למרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א. "יש לנו מכת עכברים איומה ונוראה בבית", סיפר. "ניסינו את כל האפשרויות, ריסוס והדברה קטלנית, מלכודות עכברים מכל הסוגים והמינים. תלינו את תמונת רבי ישעיה'לה מקערעסטיר זצוק"ל, הידועה כסגולה גדולה נגד עכברים, וכל עצה טובה שקיבלנו מכל מי שהסכים לנדב מידע, אך לשווא, העכברים ממשיכים להופיע בביתנו".

"תקפידו על מעשרות, והעכברים ייעלמו", השיב מרן שליט"א, לעיניו המשתאות של היהודי, שלא הבין מניין הרב יודע שהוא אינו מקפיד על מעשרות. ואכן, האיש החל להקפיד על מעשר, והעכברים נעלמו.

—מה עניין עכברים למעשרות?

בירושלמי (דמאי פ"א) מסופר שרבי פנחס בן יאיר הגיע לעיר אחת, כדי לאסוף כסף לפדיון שבויים והתושבים בקשו ממנו שיפתור להם את מכת העכברים, המכלים את כל התבואה. התנא הקדוש כינס את כל התושבים ליד שדה גדול, שם עמד וגזר על העכברים להופיע בפניו. מיד הופיעו אלפי עכברים ומילאו את השדה כולו. העכברים החלו לצפצף ורבי פנחס בן יאיר הסביר לתושבים שהעכברים אומרים שכיון שהם לא הפרישו מעשר כהלכה, לכן שלח הקב"ה את העכברים להענישם. בני העיר קבלו על עצמם להפריש מעשר, והעכברים נעלמו ולא שבו יותר לאזור. והנה לנו מקור הוראת מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, המשיב תמיד לשואליו על פי דברי חז"ל וחכמי הדורות.

*   *   *

נחלקו הפוסקים האם מצוות מעשר כספים היא חיוב מהתורה, מדרבנן, או שהיא רק בגדר מנהג, שהתקבל בכל תפוצות ישראל. מלבד מצוות מעשר כספים, ישנה כמובן מצוות צדקה, כאשר כתבו הפוסקים שהחיוב לתת צדקה מתקיים רק בנתינה לעניים, ואילו במצוות מעשר כספים נחלקו הדעות האם מתקיימת היא דווקא בנתינה לעניים או שניתן לצאת ידי המצווה גם בנתינת כסף עבור קיום מצוות שאין חיוב מוחלט לקיימן

לא רק שעלינו לתרום מכספנו למען הנזקקים והנצרכים, אלא גם עלינו להעניק את תרומתנו בעין יפה ובשמחה. כך פסק השולחן ערוך (יו"ד רמט, ג) : "צריך ליתן הצדקה בסבר פנים יפות, בשמחה ובטוב לבב, ומתאונן עם העני בצערו ומדבר לו דברי תנחומין. ואם נתנה בפנים זועפות ורעות, הפסיד זכותו. אם שאל לו העני ואין לו מה יתן לו, לא יגער בו ויגביה קולו עליו, אלא יפייסנו בדברים ויראה לבו הטוב שרצונו ליתן לו אלא שאין ידו משגת".

כשעני מבקש מאיתנו צדקה בשביל עצמו, מחובתנו לתת לו כסף. אפילו פרוטה, משהו, אך לא לדחותו ללא כלום. כך פסק הרמ"א בשם הרמב"ם והטור, ש"אסור להחזיר העני השואל ריקם, אפילו אין נותן לו רק גרוגרת אחת, שנאמר "אל ישוב דך נכלם". בימינו אוספים צדקה, במקרים רבים, גבאי צדקה ושלוחים של הנזקקים. לגביהם, כותב הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, מסתבר שאין איסור של "אל ישוב דך נכלם", כי הם אינם העניים בעצמם. אלא אם כן גובה הצדקה הוא עני בעצמו ונוטל מעט אחוזים מכספי התרומות שאוסף.

האברכים, כך שמעתי פעמים רבות מעורכי מגביות צדקה שונות ומגוונות, הם הנדיבים הגדולים ביותר. האברכים, שמילגת הקיום שלהם נמוכה אפילו משכר המינימום המקובל בחוק, הם אלו שתורמים תמיד בעין יפה ובנפש חפצה, לכל מטרה נעלית של צדקה, חסד והחזקת תורה.

ואמנם, למרות מעלת הצדקה, הרי שלא כדאי להפריע לאברכים ולבני הישיבות באמצע הסדרים ולהתרימם. בספר "חוט שני" (יו"ט עמוד שנב) מובא בשם מרן הגר"נ קרליץ שליט"א שאין להתרים לצדקה בישיבות ובכוללים באמצע סדרי הלימוד, משום ביטול תורה דרבים. וכך כתב מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל (שו"ת שבט הלוי ח"י קנז) : "הרי מדובר כאן מאברכים צדיקים במעשיהם, שאין רוצים להשתמט ממצווה זאת, ויתנו גם אחרי או לפני הסדר בלי שיפריעו להם כל פעם סדרי הלימוד, אלא שמשום נוחיות המתרימים (בחשבם כן) הם באו דווקא בשעת הלימוד. בכזה פשוט שעל פי הלכה אין צריך לבטל את סדר הכולל, ואינו דומה כלל להזדמנות מצווה דווקא בשעת הלימוד ואי אפשר לקיימה ע"י אחרים".

בכוללי "מדרש אליהו" באלעד הנהיגו, על פי הדרכת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א, שגובי הצדקה יעברו בינות ללומדים ברבע השעה האחרונה של סדרי הכולל, אך לא לפני כן, כדי למנוע ביטול תורה דרבים. מרן ראש הישיבה שליט"א אמר לראשי הכולל: "הרי גם כך יש מפריעים ללימוד כל העת, ועד שכבר לומדים תורה ברציפות – צריך להפריע באמצע הלימוד?".

בימים אלו מגיעים אברכים יקרים לכוללי האברכים, כדי להתרים את עמלי התורה לטובת "קרן ההסעות" של החיונך העצמאי, כדי להציל כ-20,000 תלמידים משמד רוחני. כפי הנכתב בשו"ת "בית דינו של שלמה" (יו"ד סימן א'), ניתן לתת ממעות מעשר לארגונים המקרבים רחוקים לאבינו שבשמים, וכך מורים למעשה פוסקי זמננו.

בספר "הלכות מעשר כספים" מובא, שהגר"י פישר זצוק"ל הורה שניתן לשלם מכספי מעשר את דמי ההשתתפות בקורס מרצים לקרוב רחוקים. הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א סיפר למחבר הספר, ששאלו את מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל על בני זוג חילונים שאמרו שאם ישלמו להם את מחיר עלות ההשתתפות בסמינר "ערכים" הקרוב, הם ילכו אליו, ואם לא, הם לא יילכו. ושאלו את מרן זצוק"ל האם ניתן לממן את השתתפותם בסמינר מכספי מעשר כספים. והשיב רבינו זי"ע שכיוון שאנשים אלו אינם עניים בממון, אלא עניים בדעת, אזי אם נהגו עד היום לתת את כספי המעשר דוקא לעניים נצרכים, אי אפשר לתת כסף לצרכים אלו. אך אם נהגו לתת כספי מעשר גם ליתר המצוות, ניתן לתרום כספי מעשר ולממן לבני הזוג את השתתפותם בסמינר ליהדות.

*   *   *

מכיר אני גביר גדול שבנו נקלע למצב כלכלי גרוע במיוחד. אביו עוזר לכל העולם בכספו, אך לבנו הוא מספק רק עצות טובות…

אדם שבניו וחתניו אינם סמוכים על שולחנו, והם זקוקים לסיוע, דבר גדול הוא שהוריהם יתנו להם את כספי מעשרותיהם, ולמרות שההורים יכולים לסייע להם מכספם ולא מכספי המעשר שלהם, יכולים הם לתת לבניהם מכספי המעשר, והם קודמים לאחרים.

ואמנם כל זה דוקא שהאב מתנדב מרצונו הטוב לסייע כספית לילדיו הנשואים. אך אם הוא התחייב להחזיקם, אינו יכול להעניק להם את חיובו מכספי מעשרותיו, כי הדבר נחשב לפורע חובו מכספי מעשר. ואם התנה שיתמוך בהם מכספי מעשר, הדבר אפשרי (שו"ת חת"ס יו"ד רל"א).

(יתד נאמן)