עקרון המתבטא רבות בעצותיו של רבנו לסובלים מבעיות בריאותיות שונות הוא לעסוק בלימוד נושא הקשור לאופי הבעיה – בשמו, במילים המזכרות בו או באופן אחר.
לאנשים הסובלים ממחלה בראשם, רחמנא ליצלן, יעץ רבנו ללמוד הלכות תפילין של ראש, וכמובן להתפלל. מדוע דווקא הלכות תפילין? רבינו הסביר את הטעם לכך: "לא נברא הראש אלא לתפילין".
כך הורה גם לקרוביו של בחור שנפגע בראשו, שביקשו לשאול במה עליהם להתחזק לרפואתו.
כשהגיע לרבנו אדם שלאמו נשברה היד – יעץ לו ללמוד מסכת ידיים. עצה זהה נתן ליהודי אחר ששבר את ידו, בתוספת המלצה לפתוח את ידו ולהרבות בצדקה. לאדם שלישי שהתלונן על כאב ביד אמר רבינו שילמד הלכות נטילת ידיים, ועצה נוספת המרגלת בפיו היא ללמוד פרק "כל היד" במסכת נדה.
לסובל מניוון שרירים, לא עלינו, אמר רבנו ללמוד מסכת אוהלות, שבה מוזכר מניין איברי האדם.
אדם שהתגלתה אצלו מחלה בעור קבל מרבנו עצה ללמוד פרק "העור והרוטב" במסכת חולין.
לאחד שהתלונן כי הוא סובל מכאבי שיניים עזים הציע רבנו ללמוד הלכות שן, והסביר שכוונתו להלכות מבעה במסכת בבא קמא בענייני שן.
אדם נוסף שהגיע לרבינו בעניין כאבי שיניים חמורים קבל עצה שונה: עליו ללמוד מסכת בכורות, כי מוזכרים שם גם מומי השיניים. אותו אדם עשה כן, והכאבים עזבו אותו כליל.
אדם אחר התאונן בפני רבינו כי הוא סובל מעצירות קשה ואף תרופה לא הועילה לו. רבינו הציע כי יקבל על עצמו ללמוד פרק "החובל", שם מוזכרים מיני דברים המטמאים את הגוף. זמן קצר לאחר שהוא החל ללמוד, הבעיה חלפה כלא הייתה.
יהודי שעמד לפני כריתת רגל, לא עלינו, שאל את רבנו במה עליו להתחזק. רבנו יעץ לו ללמוד הלכות חול המועד, בהסבירו כי המועד קרוי רגל.
ומה יעשה מי שכבר למד הלכות חול המועד ועדיין רגלו חולה? לאדם ששאל זאת השיב רבינו שילמד הלכות יום טוב, שאף הוא קרוי רגל.
אדם נוסף ספר לרבנו כי מאז עבר אירוע מוחי הוא מתקשה בהליכה, לאדם זה הורה רבנו ללמוד פרק "כיצד הרגל", וכן ברכו בברכה והצלחה וברפואה שלמה.
לישועת תינוקת שאינה שומעת, יעץ רבנו ללמוד הלכות קריאת שמע.
במקרים נוספים, יעץ רבנו כנגד בעיות בשמיעה ללמוד הלכות תקיעת שופר, כנגד "המחלה" – הלכות טרפות, וכנגד אבנים בכליות – מסכת סנהדרין, שמוזכר בה עניין "וסקלתם באבנים".
ולא רק למחלות ולבעיות גופניות מייעץ רבנו כך. עצות כגון אלו הוא מייעץ גם לבעיות בנושאים כלליים:
יהודי אחד ספר כי בקירות ביתו רוחשות כינים לרוב. רבינו אמר שילמד מסכת קינים, ונימק בצחות לשון: "בת ק' כבת כ'…".
על ביתו של אברך אחר התרגשה מכת עכברים. שאלו רבינו: "האם בביתך מקפידים לעשר את כל המאכלים? בירושלמי כתוב שעכברים באים בעוון בטול מעשרות". אך האברך הצהיר כי בביתו מקפידים לעשר הכל. "אם כך, הדבר מפליא", נענה רבנו. "נסה להיזכר, אולי בכל זאת אינך מעשר סוג מסוים של מאכל?" לפתע נזכר האברך כי לאחרונה הפסיק לעשר את הלחם, מכיוון שהוא מעוטר בהכשר מהודר. "הקפד לעשר גם את הלחם, והכל יסתדר", הבטיחו רבנו. ואכן, תוך תקופה קצרה נעלמו העכברים מביתו של האיש.
"זו כבר פעם שלישית שפרצה שרפה באותו אזור", הגיע אדם נסער לרבנו, "על מה הדבר מצביע?" בתחילה השיבו רבנו כי לא נראה שיש כאן רמז מיחד, אך משהפציר בו הלה כי יתן לו דבר מה להשתפר בו, נענה רבנו: "עליכם ללמוד הלכות שבת, על פי דברי הגמרא בשבת קי"ט ע"ב: 'שרפה בא על חלול שבת'".
לעומת כל המבקשים עצה להינצל ממחלות ומפגעים רעים, קיימים גם מקרים הפוכים: אב נרגש נכנס לרבנו ושאלו כיצד יוכל להביע תודתו לקדוש ברוך הוא על הצלתה הניסית של בתו מדריסה, רבנו הציע לו ללמוד פרק "התודה" במסכת מנחות – כנגד הקרבת קרבן תודה.
(מתוך הספר ר' חיים)
2/977