מה נקרא 'צידי רשות הרבים'

כ"ו באדר א' תשע"ט - סימן שס"א

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



גג העומד בחצר שמצד החצר הוא י"ט ומצד רה"ר הוא פחות מי"ט כיצד מותר לבעל החצר להשתמש בגג?חצר המוקפת מחיצות, באיזה אופן נפסלות כל המחיצות? בית שנפרץ אחד ממחיצותיו מאיזה דין מותר לטלטל בתוכו?ומתי לא אומרים 'פי תקרה יורד וסותם'? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"א סעיף א' – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

גג שבגובהו י' טפחים, באופן עקרוני נידון כרה"י, יש לו מחיצות תחתיו שהם כותלי הבית בגובה י' טפחים, וממילא הגג רה"י, ומדובר בגג שעמד בחצר, דהיינו, בית שעמד בחצר, ועל גביו יש גג בגובי י"ט, אלא שהגג מצד אחד עומד בחצר, ומצד שני הוא סמוך לרה"ר, ובחלק הסמוך לרה"ר, אין בגובהו של הגג י"ט, וכגון, שהקרקע של רה"ר גבוהה יותר מקרקע החצר, והשאלה היא, איך דנים את הגג, האם כרה"י שהרי מקרקע החצר יש י"ט, או שלא נידון כרה"י, שהרי בחלק הסמוך לרה"ר, אין בגובהו י"ט, מבואר בשו"ע, שהגג לא נידון כרה"י, וטעם הדבר הוא, כיוון שאותו גג בצד רה"ר נמוך מי"ט, והוא נח לתשמישם של בני רה"ר בכך שמניחים שם את כליהם, ואם בעל החצר העמיד סולם קבוע לגמרי שעומד שם תמיד בין לחול ובין לשבת, שדרכו אפשר לעלות מהחצר לגג, בכך הוא מגלה דעתו שהגג ברשותו ואינו עשוי לבני רה"ר, ובזה חוזר הגג ונעשה לרה"י.

אומר המ"ב, מה שמועיל הצבת סולם, הוא כיוון שיש בגובהו של הגג י"ט בצד החצר, אבל סולם לא מועיל להפוך דבר שהוא רה"ר לרה"י, ועוד אומר המ"ב, מה שהשו"ע אומר שהגג הרי הוא כרה"ר ללא הצבת סולם, אין הכוונה שזה ממש רה"ר, דא"כ לא היה מועיל הצבת סולם, אלא זה כעין רה"ר לעניין זה שאסור לבעל החצר להעלות כלים מהחצר אל הגג.

'צידי רה"ר' הכוונה, הצדדים של רה"ר, והיו נוהגים להניח אבנים גדולות בצידי רה"ר כדי שבני רה"ר לא יזיקו עם קרונותיהם את הכתלים שבצידי רה"ר, ומכיוון שהרבים לא דורכים במקום זה, דינו כצידי רה"ר, דהיינו, כרמלית, ואסור לטלטל חפצים מכרמלית לרה"ר, ולכן, חצר הסמוכה לרה"ר, ויש מחיצה שמפסיקה בין החצר לרה"ר, ומחיצה זה נפרצה, מה דין מקום המחיצה? ומבואר, שהיא נידונת כצידי רה"ר, דהיינו, כרמלית, ואסור להוציא משם לרה"ר, ולעומת זאת, מחמת שהמחיצות נפרצו, גם החצר עצמה נחשבת כרמלית, ומכרמלית לכרמלית בתוך ד"א מותר להעביר חפצים, ויהיה מותר להעביר חפצים ממקום המחיצה אל החצר אם זה בתוך ד"א.

חצר שאחד מהכתלים שלה נפרץ ביותר מי' אמות, כל הכתלים נפסלו, כיוון שכאשר אחד מכותלי החצר נפרץ ביותר מי' אמות, זה נחשב לפירצה ואין זה נחשב לפתח, וכל המחיצות נתבטלו, אבל אם נפרצה בפחות מי', או י' בצמצום, המחיצות כשרות, כיוון שזה נחשב לפתח.

חצר המוקפת מחיצות בכל הצדדים, ובקרן זוית מזרח צפון, מזרח דרום, דרום מערב, מערב צפון, כשיש פירצה, אפילו בפחות מי' אמות, כל המחיצה פסולה, וטעם הדבר שפירצה זו חמורה מפירצה בגוף המחיצה באמצע, משום שאנשים לא עושים פתח בזוית של שתי מחיצות, נמצא א"כ, שמה שמשמע מדברי השו"ע שכתלים של חצר שנפרצו בפחות מי' או בי' אמות המחיצות כשרות, זה הכל כאשר הפירצה באמצע הכותל, אבל פירצה שהיא בקרן זוית, אפילו פחות מי' אמות, כל המחיצות אסורות.

בית שנפרץ אחד מכתליו, אפילו אם הפירצה ביותר מי', וגם אם היא בכל הכותל, מותר לטלטל בכל הבית, כיוון שיש בו תיקרה, ואנחנו אומרים 'פי תקרה יורד וסותם', דהיינו, אנחנו רואים כאילו התקרה יורדת ומשמשת כמחיצה, וזה הכל כאשר נפרץ באמצע הכותל, אבל נפרץ בקרן זוית, לא יועיל גם פי תקרה, כיוון שהתקרה גם היא באלכסון, אין פי תקרה באלכסון, אא"כ התקרה לא נפרצה בכלל, אלא היא עודפת על הפירצה, שאז היא מועילה לסתום, וכן פי תקרה לא נאמרה כשהיא בשיפוע.

אומר הרמ"א, כדי שיהיה פי תקרה יורד וסותם, צריך שהתקרה יהיה בה רוחב ד' טפחים, וא"צ ג' מחיצות, אלא אפילו בב' מחיצות אומרים דין זה, וכן אם נשאר מחיצת מזרח דרום, מזרח צפון, דרום מערב, צפון מערב, זה בסדר, אבל אם נשאר דרום צפון, או מזרח מערב זו כנגד זו, ויש עליהם תקרה מלמעלה, לא אומרים פי תקרה יורד וסותם, אלא רק זו בצד זו.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים