השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"ד סעיף א'
- דיני הברכות ליתר מאכלים -
מה מברך על המאכלים דלהלן:
שקדים מתוקים הנאכלים עם קליפה | פירות האדמה שלא הביאו שליש | קמח שלא אפאוהו | בירה העשויה מתמרים או שעורים | עשבים הגדלים מאליהם | תבלינים למיניהם | חומץ המעורב במים | חומץ לבדו | יין מקולקל | דבר שנמנעים לשתותו מחמת חמיצותו
על שקדים מתוקים שאוכלים אותם כשהם רכים עם הקליפה, מברכים עליהם שהכל, המ"ב שואל, לעיל בסימן ר"ב ס"ב למדנו, שכל האילנות מברכים על פירותיהם משיוציאו הפרי ואפילו קטן מאוד, ומדוע שקדים שלא גדלו שאוכלים אותם בקליפיהם מברכים עליהם שהכל, מאי שנא מפירות האילן שאפילו שהם קטנים מברכים עליהם העץ? ומבאר שיש חילוק, שהרי השקדים האלו, הקליפה היא זאת שנאכלת, ולכן אדעתא דהכי לא נטעי אינשי, האילן ניטע עבור הפרי, ולכן בפירות שנאכלים והעיקר זה הקליפה, מברכים שהכל.
על חזיז, כלומר, שחת דהיינו תבואה שלא הביאה שליש, וכן כל פירות האדמה שברכתם האדמה, אם לא הביאו שליש ברכתם שהכל.
על "קרא חיה" דהיינו מין ירק שעדיף לאוכלו מבושל, אם אוכלו כשהוא חי, יורד בדרגה וברכתו שהכל.
קמח שעורים ברכתו שהכל, ואומר המ"ב, ה"ה על קמח של כל אחד מה' מיני דגן, ואם אפו אותו או בישלוהו, ברכתו מזונות.
שכר תמרים ושכר שעורים, אע"פ ששעורים ברכתם מזונות, כיון שעשו מהם שתיה, מברכים שהכל ואפי' שיש בזה כזית בכדי אכילת פרס.
עשבים הגדלים מאליהם ברכתם שהכל, כיון שאינם חשובים, שהרי זה גם עשבים וגם גדלים מאליהם, ופירות הגדלים מאליהם מברכים האדמה.
על התבלינים שהם לטעם מברך שהכל.
על חומץ שעירב במים מברך שהכל, ואם לא עירבו במים, הוא מזיק ולא מברך עליו כלל.
סעיף ב'
על חומץ לבדו לא מברך כלל כיון שהוא מזיק, המ"ב אומר, שמדובר בדרגה כזאת שכששופך אותו על הרצפה הוא מבעבע.
סעיף ג'
ריחא חלא וטעמא חמרא, חמרא הוא, המ"ב מבאר, שכאשר היין מתקלקל, קודם הריח מתקלקל ואח"כ הטעם, ולכן אם זה במצב שריחא חלא אבל טעמא עדיין חמרא, מברך הגפן, אבל אם גם טעמא חלא, לא מברך הגפן.
סעיף ד'
כל שבני אדם נמנעים לשתותו מפני חמיצותו, אין מברכים עליו אלא שהכל.