מה מברכים על מים שקיבלו טעם מבישול פירות?

כ"א שבט- ר"ב י"א

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



סימן ר"ב סעיף י"א

- דיני ברכת פירות האילן -

מה מברכים על "מי פירות"? | מה היא הברכה האחרונה על מי פירות? | מי פירות מז' המינים, מה היא ברכתם האחרונה? | כיצד אדם יכול לצאת מידי ספק? | באיזה אופן מברך "הגפן" על מי צימוקים?

לעיל עסקנו בברכת מי פירות, ונחלקו בזה הרשב"א והרא"ש, לרשב"א הברכה היא "שהכל" שהרי למדנו לעיל בסעיף ח', שעל משקה היוצא מהפרי מברכים עליו שהכל, והטעם, כיון שאין למשקה את חשיבות הפרי אלא כזיעה בעלמא, וממילא כאשר מבשלים פרי במים, או ששורים אותו במים מעת לעת עד שהמים קיבלו את טעם הפרי, יברכו על זה שהכל כי אין כאן מספיק מהפרי עצמו, ולא גרע מזיעת הפרי, אבל הרא"ש חולק וסובר, שיותר נכנס טעם הפרי במים מאשר יוצא טעם הפרי בסחיטת הפרי.

למעשה אומר השו"ע, אדם שיש לו משקה "מי פירות" מברך שהכל, כי כאשר מברך שהכל, בכל מקרה יוצא יד"ח, ואף לשיטת הרא"ש שמי שריית הפירות דינם כפירות עצמם, אבל על הכל אם אמר שהכל יצא יד"ח.

לעניין ברכה אחרונה ג"כ אין נ"מ, כי בכל מקרה הברכה היא בורא נפשות בין לרשב"א ובין להרא"ש.

תהיה נ"מ בין הרא"ש לרשב"א בעניין פירות ז' המינים לגבי ברכה אחרונה, אם אנו סוברים כהרשב"א שמי פירות ברכתם הראשונה היא שהכל, אז הברכה האחרונה נפשות, אבל אם כהרא"ש שברכה ראשונה של מי הפירות היא כברכת הפרי, אז הברכה האחרונה צריכה להיות מעין ג', ולכן אדם שלוקח צימוקים ותאנים ושורה אותם במים, והמים קיבלו טעם צימוקים ותאנים, לגבי ברכה ראשונה יברך שהכל, כי גם להרא"ש יוצא בזה יד"ח, אבל לגבי ברכה אחרונה יש הבדל גדול האם כהרשב"א או כהרא"ש, ולכן אומר השו"ע שאדם צריך להימלט מכזה מקרה ולצאת מידי ספק, או ע"י שישתה את אותם מי פירות רק בתוך המזון, ואז בהמ"ז פוטרת אותם, או שיקח פרי מז' המינים ויקח מאכל או משקה שברכתו האחרונה היא נפשות, ויאכל את שני הדברים יחד עם אותם מים שקיבלו טעם של פירות ז' המינים, וממ"נ יברך שתי ברכות אחרונות, גם נפשות וגם מעין ג'.

השו"ע אומר, שמים ששרו בהם צימוקים, באופן שעדיין הצימוקים בפנים, ולא רק שיהיו בפנים אלא צריך שישרה אותם אדעתא דצימוקים, אז מברך עליהם העץ, אבל בלא זה, מברך על המים שלהם הגפן.

אם הפריד את הצימוקים מהמים, המים ששרו בהם את הצימוקים הם כמו יין, ומברכים עליהם הגפן, ורק אם יש בהם לחלוחית, וזה חוזר לתחילת הסעיף לעניין מי שריית צימוקים.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים