השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"ד סעיף י"א
- דיני הברכות ליתר מאכלים -
פרי המצופה בדבש או סוכר, מה היא ברכתו? | מה הדין כשהפרי כתוש מאוד? | מיני מרקחת לרפואה האם מברך על אכילתם? | עירב מאכל בתערובת כדי לתת טעם, מה מברך עליו? | המסופק על מאכל מה היא ברכתו, יוצא יד"ח בברכת שהכל? | באיזה אופן לא יוצא יד"ח גם כשבירך שהכל?
סעיף זה עוסק במיני פירות שמצופים בדבש ובסוכר מה היא ברכתם, האם ברכת הפרי בפה"ע, או ברכת הציפוי שהיא שהכל, מבואר, שהפרי הוא העיקר והציפוי טפל ויברך העץ, גם באופן שהציפוי הוא רוב, ואפילו הם כתושים ביותר, והמ"ב אומר, שוודאי לא מדובר שהם כתושים ביותר באופן שאין תוארו וצורתו של הפרי עליו, כי באופן כזה, הפרי איבד את ברכתו, ויברך שהכל.
הרמ"א עוסק במיני מרקחת שאוכלים אותם לרפואה, ושיטת הרמ"א, שאע"פ שיש בהם טעם כיוון שאכילתו לצורך רפואה יברך שהכל, והמ"ב מביא שיש חולקים, והאחרונים מסכימים שההלכה כהחולקים, שכיוון שיש לו הנאה מאותם מאכלים, יברך עליהם את ברכת אותם המאכלים.
סעיף י"ב
המ"ב אומר, שעיקרו של סעיף זה נתבאר להלן, עכ"פ השו"ע אומר, כל שהוא עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה, ולקמן בסימן רי"ב, המ"ב מאריך בעניין בכל הפרטים שנוגעים בזה, ודבר הניתן לדבק, ליתן טעם, ליתן ריח, הוא טפל ומברכים על עיקר המאכל, אבל אם עירב מאכל מסוים בתערובת כדי לתת טעם, אותו מאכל הוא העיקר אע"פ שהוא מיעוט, ומברכים על התערובת את ברכת אותו מאכל שבא לתת טעם, המ"ב מביא, שהאחרונים מסבירים שזה דווקא כשאותו מאכל הוא מה' מיני דגן שאע"פ שהם מיעוט אינם בטלים ברוב, ומברכים על התערובת את ברכת המיני דגן באופן שהם באים ליתן טעם בתערובת.
גם באופן שלמדנו שכאשר המיעוט ניתן לתוך התערובת לצורך נתינת טעם שמברכים על התערובת את ברכת המאכל שבא לתת טעם, זה הכל כשהוא בעין ולא כשהוא כתוש, ולאור מה שאמרנו קודם, העניין הזה אמור רק על ה' מיני דגן ולא על בשמים.
סעיף י"ג
כל דבר שהוא מסופק בברכתו יברך עליו שהכל, והמ"ב מביא, שאע"פ שברכת "שהכל" פוטר את כל סוגי המאכלים, אבל אם זה דבר שיכול לפטור אותו בתוך הסעודה, זה עדיף, וכך לא נזקק להגיע לדין של שהכל פוטר הכל.
ועוד, הרי למדנו לעיל בסוף סימן ר"ב שהכלל שלמדנו כאן שברכת שהכל פוטר הכל, זה הכל באדם שבאמת למד את הסוגיא ומסתפק על איזה מאכל, יברך שהכל, וכן בדבר שנח' בו הפוסקים, יברך שהכל ויצא מידי ספק, אבל כשלא למד את הסוגיא, ילך וילמד מה מברכים, וידע את הברכה המדויקת על אותו מאכל ויודה להקב"ה כמו שצריך.