"אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" (דברים א', א')
כתב רבינו בחיי: "יש לך להתבונן עוד למה התחיל הספר הזה במלת "אלה" ולא אמר "ואלה הדברים" כיון שהכל קשור אחד ב"ו".
אבל זה יורה כי הספר החמישי הזה אע"פ שהוא מיוחד עם הארבעה הראשונים והכל קשר אחד ובנין אחד, הנה הוא ענין בפני עצמו. כענין האתרוג שהוא מיוחד עם מיניו שאין מצותו אלא עמהם אבל הוא בפני עצמו שאין לאגדו באגד שלהם, ע"כ.
לכאורה נראה מדברי רבינו בחיי, שהדמיון בין "ספר דברים" לבין ה"אתרוג" הוא מיקרי והוי רק משל בעלמא.
אולם בס' תורת חמד (כתבי הגרמ"ד וויסמנדאל זצ"ל ראש ישיבת נייטרא – קונטרס מדרש אותיות עמ' יח) מובא מס' אדרת אליהו להגר"א בשם הזוהר, דחמשה חומשי תורה רשומים באותיות השם המיוחד – בזה הסדר, ספר בראשית – שמות הם כנגד אותיות יו"ד – ה"א, של שם הוי"ה, וספר במדבר – דברים, הם כנגד וי"ו – ה"א, שבשם הוי"ה. ולעומתם מצינו שגם ד' מינים מכוונים כנגד ד' אותיות של שם המיוחד, דהנה הבית יוסף (או"ח סי' תרנא אות יא) לגבי הדין שצריך לחבר האתרוג ללולב בשעת הנענוע ולנענע שניהם יחד, מביא מהריקאנטי (פרשת אמור ד"ה ולקחתם) שצריך לסמוך האתרוג עם שאר המינים שלא להפרידה מן הבנין.
וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל יום טוב הראשון של חג הסוכות בהתאכסן אצלי חסיד אחד אשכנזי שמו הרב ר' יצחק, ראיתי בחלום שהיה כותב השם ביו"ד ה"א והיה מרחיק הה"א אחרונה מן השלש אותיות הראשונות, ואמרתי לו מה זה עשית, והשיב כך נוהגים במקומינו, ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם, ואשתומם על המראה ואין מבין. למחר בעת נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע, רק הלולב ומיניו בלא אתרוג, והבנתי פתרון חלומי וחזר בו, ורז"ל רמזו סוד זה בויקרא רבה (פר' אמור ל,ט) אמרו שם "פרי עץ הדר" זה הקדוש ברוך הוא שנאמר "הוד והדר לפניו", כפות תמרים זה הקדוש ברוך הוא שנאמר "צדיק כתמר יפרח", וענף עץ עבות זה הקדוש ברוך הוא שנאמר "והוא עומד בין ההדסים", וערבי נחל זה הקדוש ברוך הוא שנאמר "סולו לרוכב בערבות" תראה שכל המינים האלו רומזים בשם יתברך, עכ"ל.
וע"פ הנ"ל מתבארים טפי דברי רבינו בחיי, שספר דברים הוא כנגד האתרוג, ולכן לא מתחיל הספר ב"ואלה הדברים".
ובענין חיסרון ה"ו" הביאו שם בתורת חמד שהדברים מתאימים ממש לצורת הפסוק של הד' מינים, דאיתא בתורת כהנים (פר' אמור טז,ז) "רבי אלעזר אומר יכול אף האתרוג יהיה עמהם בכלל אגודה, וכי נאמר פרי עץ הדר וכפות, הא כיצד אתרוג לעצמו הללו אגודה לעצמם". ועי"ש ב"תורת חמד" שהאריכו בענין הצופן ע"פ שיטת הדילוגים, איך רמוזים ד' מינים בד' חומשי התורה, ואיך אתרוג רמוז בספר דברים, ועי' בהשלמת הדברים בס' "מסע אל פיסגת הר סיני" (לרבי מרדכי נויגרשל שליט"א – עמ' 170) והדברים נפלאים!!!