הרב צבי וינברג
"זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ…טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה" (בראשית ל"א, ל"ח-ל"ט)
בבראשית רבה (עד,יא) מובא על פסוק זה, שהקב"ה גזר שהאריה יאכל ויטרוף מצאנו של לבן, ואמר יעקב ללבן, כל זמן שהייתי רועה צאן אצלך, לא נתתי לאריה לטרוף מצאנך, ובזה הייתי חוטא – "אנכי אחטנה", שלא נתתי לאריה לאכול כמו שגזר עליו הקב"ה.
ובפי' מהרז"ו שם כתב, שהאריה רמוז כאן במילה "טרפה", וכמו שכתוב "והארי על טרפו" (ישעיה לא,ד), "אריה טורף ומענתיו טרפה" (נחום ב,יג)
וכתב שם שנראה לרמוז את האריה במילה "אחטנה", ע"פ מה ששמע מפי איש אמונים מעיה"ק ירושלים, שיש שם שער אחד שנקרא בערבי "אבב חטא" שפירושו שער האריה (שער האריות), משום שיש בראשו אריות החצובים באבן, ו"אבב" פירושו בערבית "שער" ו"חטא" פירושו בערבית אריה, ולפי"ז מרומז בתיבת "אחטנה" על "אריה" שהוא "חטא" בערבי, וזה פלא, ע"כ.
(קב ונקי)