מה העניין שיהיו שלשה אנשים באמירת ההלל בליל הסדר ?

ג' סיון תש"פ -סימן תע"ט אמצע הסעיף "מצוה לחזר"- סימן ת"פ אמצע הסעיף ושותהו בהסבה"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מדוע טוב שבעה"ב יזמן בבהמ"ז בליל הסדר אע"פ שיש אורחים בביתו?למה  בליל הסדר אומרים את ההלל בישיבה והרי במשך השנה הלל נאמר בעמידה?ומה אומרים לאחר סיום ההלל? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תע"ט סעיף א' באמצעו – סימן ת"פ סעיף א' באמצעו במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, מצוה לחזור אחר זימון בליל הסדר, ומבאר המ"ב, שאין הכוונה לזימון של בהמ"ז, כיוון שזימון של בהמ"ז בליל הסדר, אין בו עניין יותר מאשר זימון שבכל השנה, אלא מדובר כאן על שלשה בהלל שלאחר בהמ"ז, והטעם, כדי שיהיה אחד אומר 'הודו', ושניים עונים לו, ואומר המ"ב, שאם אין לו שלשה גברים, יכול לקחת גם את בני ביתו לצורך העניין, דהיינו, שהוא יאמר 'הודו', ואשתו ובניו יענו לו.

עוד אומר המ"ב, אדם שרוצה שיהיה לו זימון בבהמ"ז של ליל הסדר, ואין לו בבית זימון, ורוצה ללכת לשכן ולהצטרף אליו לזימון, לא יאכל את האפיקומן בבית שלו ואח"כ ילך לשכן, כיוון שבאופן הזה, הוא יצטרך לאכול אחרי האפיקומן כדי להצטרף לזימון בבהמ"ז בבית חברו, ולהמשיך ולאכול את האפיקומן בבית חברו הוא גם לא יכול, כיוון שאפיקומן אינו נאכל בשני מקומות, ולכן, עדיף שיאכל את האפיקומן רק בבית חברו, וגם ישתה שם את הכוס ויישאר שם עד סיום ליל הסדר, ואם רוצה, יחזור לביתו לאחר בהמ"ז, ויגמור ההלל וישתה כוס רביעית, אבל מ"מ לא נהגו עכשיו כך ללכת ולאכול אפיקומן בבית אחר, ולכן טוב יותר לברך בביתו יחידי, מללכת באמצע סעודתו לבית אחר ולחפש אחר זימון, אכן, אם רוצה להדר ולקיים הכל מן המובחר, ואין לו בביתו זימון שלם של שלשה אנשים, יזמין לכתחילה אורח בכל ליל הסדר, ואז מקיים את המצוה בהידור, גם שלשה לבהמ"ז, וגם שלשה להלל.

אומר הרמ"א, הגדול שבהם אומר 'הודו' ו'אנא', ואחרים עונים אחריו, ואומר המ"ב, שזה רק לכתחילה, והגדול יכול לתת רשות לקטן, ואפילו קטן ממש, והמ"ב אומר, שזה הולך רק על 'אנא ה' הושיעה נא' שחוזרים ממש על מה שהוא אומר, אבל לא יתן לקטן לומר 'הודו', ויש עניין לתת לקטן כדי שלא יישן, וגם בזה מחנך אותו למצוות, והזימון לשלשה של הלל לא קשור לאכילה, ויכול לזמן איתם גם אדם שלא אכל איתם, ונהגו שבעה"ב מזמן אע"פ שיש לו אורח, שנאמר 'טוב עין הוא יבורך', ובעה"ב נקרא 'טוב עין', שהרי אמר 'כל דכפין ייתי ויכול', ובכך הזמין אליו כל מי שרוצה לאכול.

כוס רביעי מתחילים את ההלל מהאמצע, דהיינו, 'לא לנו', ובלי ברכה, ואומרים הלל בישיבה, ואע"פ שבכל השנה אומרים הלל בעמידה, בפסח שונה הדבר, מפני שבישיבה, זה דרך הסיבה וחירות, וגומרים את ההלל על הכוס הרביעי, ובסיום ההלל לא אומר 'יהללוך' וכמו בכל הלל, אלא אומר לאחר סיום ההלל, 'הלל הגדול', דהיינו, מ'הודו לה', עד 'על נהרות בבל', ולא אומרים 'רננו צדיקים', ואח"כ אומר 'נשמת כל חי', וכן 'ישתבח', עד 'ומעולם ועד עולם אתה ק-ל', ואז יאמר 'יהללוך', והמ"ב אומר, שיש כאלו שנוהגים כמו הפוסקים לומר 'יהללוך' אחרי ההלל, עד 'בא"ה מלך מהולל בתשבחות' וללא ברוך אתה ה', ואח"כ אומרים את ההלל הגדול, ואומר המ"ב, שאם טעה וסיים בברכה אחרי ההלל, שלא יסיים אחרי ישתבח, ולאחר כל זה שותה את הכוס בהסיבה, בלי ברכה תחילה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים

1/126
דילוג לתוכן