מה הם פיוטי 'אהבה' ו'גאולה'? היכן נהגו לאמרם בתפילה בשבתות שבין פסח לעצרת, והיכן נהגו לשוררם בסעודות השבת?

במדינות אשכנז נהגו בשבתות שבין פסח לשבועות לומר פיוטי 'אהבה' ו'גאולה' שנתחברו ע"י רבותינו הראשונים לאמרם בברכת קריאת שמע של שחרית – פיוטי 'אהבה' בתפילת אהבה רבה ופיוטי 'גאולה' בברכת גאל ישראל – לזכרון חורבן הקהילות בעת מסעי הצלב שהיו בזמנם, בשנת ד' אלפים תתנ"ו בתקופה שבין פסח לעצרת, כשהיו הנוצרים בדרכם ללחום עם הישמעאלים ולעלות לירושלים לכובשה, ובדרכם החריבו הרבה קהילות ועיירות מישראל, ורבים מבני עמנו נהרגו עקדה"ש. וכן מובא במהרי"ל ובמחזורים עתיקים.

וכן כתב הט"ז (סי' תצג סק"ב) שנוהגים קצת אבלות בימים שבין פסח לעצרת לזכר גזירת תתנ"ו. ואף אנו מבקשים מהשי"ת שיושיענו מהגלות המר הזה ויזכור זכויותינו ויגאלנו במהרה כימי צאתנו מארץ מצרים אראנו נפלאות (לבוש או"ח סי' תצג, ד).

המנהגים באמירת פיוטים

אבל בקהילות החסידים ההולכים לאורו של הבעש"ט הק' אין אומרים פיוטים אלו, כמו שידוע שהיה מקפיד שלא לומר פיוטים ותפילות בברכת קריאת שמע משום הפסק, וכמובא בשו"ע (סי' סח, א) שיש למנוע מלאומרם משום שהוא הפסק בקריאת שמע. וכן נהגו אחריו הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע ותלמידיו. וכן המנהג בארץ ישראל שלא לומר פיוטים אלו כמו שכתב בספר 'עיר הקודש והמקדש' (ח"ג פרק כה).

ויש מקומות שלא רצו לבטל את המנהג, ולכן אמרו את הפיוטים אחר התפילה, וכך היה נוהג הגאון המהר"ם א"ש מאונגוואר זצ"ל, באמרו שמחבריהם היו הקדושים וגדולים אשר מפיהם אנו חיים, כמו רבינו יוסף טוב עלם ורש"י הק', ואחר אשר המה תיקנו לומר פיוטים בשבתות האלו מי יבוא אחריהם לבטל דבריהם. ובספר 'מיכלא דאסוותא' (אות לז) כתב שהגאון רבי יצחק שור אב"ד גוואזיטץ זצ"ל היה אומרם במוצאי שבת.

והרה"ק מבוטשאטש זצ"ל בספרו 'אשל אברהם' (או"ח סי' סח) מביא, שמדורו של האריז"ל הפסיקו לומר את הפיוטים, כיון שהאריז"ל הבטיח את עם ישראל שלא תהיה עוד גזירת שמד ח"ו על רבים, ולכן נכון למעט מלומר בשבת קודש דברים המעוררים עצב ויגון.

ויש שהקשו על דברי ה'אשל אברהם' מהיכן לקח לומר שיש לנו הבטחה כזו מהאריז"ל שלא יהיו עוד גזירות שמד על ישראל, והרי בשנת ת"ח, שהיא אחרי פטירת האריז"ל, היתה שעת שמד גדולה על עם ישראל ונהרגו אלפים ורבבות מעם ישראל, וע"כ בוודאי שראוי לומר אותם הפיוטים לעורר על הגאולה השלמה.

לשורר הפיוטים בסעודת שבת

וכן מצינו לכמה גדולים שהיו אומרים אותם באמצע סעודת שבת, ויש צדיקים שנוהגים לזמר את הפיוטים בעת עריכת שולחנם כמובא בספר 'ספרן של צדיקים' שאצל הרה"ק רבי ירחמיאל משה מקאזניץ זצ"ל היה מזמרים את הפיוטים בסעודה, וכך היה גם מנהגו של הרה"ק ה'זרע קודש' מראפשיץ זצ"ל לשוררם בסעודת צפרא דשבתא, וכן המנהג בצאנז ודז'יקוב לזמרם בסעודת שחרית של שבת. והמנהג בבאבוב לזמרם בעת שולחן הפירות בשבת קודש אחר הצהריים לפני תפילת מנחה.

להארות והערות ניתן לפנות למכון 'המנהג' במייל: [email protected]