בספר חבצלת השרון מביא מאביו שליט"א, לבאר מה היה החידוש הגדול של ר' חיים מוואלזין זצ"ל בהקמת הישיבה, הלא רבות שנים היו גדולי הדורות מלמדים תורה ברבים.
וכ' שם שבכל הדורות היו התלמידים הולכים ללמוד מפי רב מסוים, וכשנפטר הרב בטל בית המדרש והלכו לרב אחר, או כשהלך הרב למקום אחר הלכו תלמידיו עמו ונמצא שלא היתה הישיבה מקום קבוע, אלא שלומדים מפי הרב בכל מקום.
חידש ר' חיים זצ"ל שיש "מקום תורה", שאינו בטל לעולם ואם מת הרב יושב אחר במקומו, שאין מקום התורה מחמת שהתלמידים מסביב רב מסוים, אלא מקום תורה בעצמותו.
"גושן" היא במצרים או בארץ ישראל?
"וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיַּעַל לִקְרַאת" (בראשית מ"ו, כ"ט)
בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל"ט) מובא שגושן היתה בגבול מצרים, וברד"ל (אות ט"ו) כ' דאפשר שלכן נקראת "גושן" על שם שנגשים ב' הארצות זו לזו, וכ' שלכן בחר יעקב לשבת בה להיותה סמוכה לא"י.
ובדעת זקנים לבעלי התוספות מבארים לפי"ז מה שנאמר "ויעל לקראת אביו", דכיון שהיתה בגבול ארץ ישראל, ממילא היתה גבוהה מכל מצרים.
וכ' שם עוד שבחלוקת הארץ המוזכרת בספר יהושע, כתוב (טו,ז) "וגשן וחלן וכו'", ערים אלו היו בנחלת יהודה, וגושן היא העיר שהיתה בתחילה של מצרים, ונחלוה עם ישראל ולא ערערו המצרים, וזכה יהודה לקבלה כיון שהלך לפני אביו להורות לפניו גשנה.