מה הטעם שסופרים ספירת העומר לפני 'עלינו לשבח' ?

י"ז סיון תש"פ - סימן תפ"ט- אמצע סעיף א' "וצריך לספור מעומד"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם נשים סופרות ספירת העומר?מדוע השוכח לספור בתחילת הלילה יכול לספור במשך כל הלילה? ובאיזה אופן מותר לספור ספירת העומר בכל לשון שירצה? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תפ"ט סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, בליל שני של פסח לאחר תפילת ערבית, מתחילים לספור ספירת העומר, ובבה"ל מובא שיטה אחת הסוברת, שטעם הדבר שסופרים אחר תפילת ערבית הוא משום שתפילת ערבית היא 'תדיר' ביחס לספירת העומר, ומביא המ"ב, שסופרים לפני אמירת 'עלינו', כיוון שכמה שאפשר להקדים, מקדימים, כדי שיתקיים בהידור ציווי התורה 'תמימות תהיינה', ונשים ועבדים פטורים ממצוה זו כיוון שזו מצות עשה שהזמן גרמא, וכתב המג"א, שכבר עשו הנשים עליהם את זה חובה, וכמדומה שבמדינותינו לא נוהגות הנשים כלל לספור, ובכ"ז אם רוצה לספור, לא תברך, והטעם, כיוון שבוודאי יטעו ביום אחד, וגם על פי רוב אינן יודעות פירוש המילות, ומבואר לקמן במ"ב, שצריך לדעת את הספירה שסופר, ומי שאינו מבין מה שספר, אפילו ספר בלשון הקודש, לא יצא יד"ח.

אם שכח לספור בתחילת הלילה, הולך וסופר כל הלילה, ומבאר המ"ב, שכל שלא עבר הלילה, לא יצא הדבר מכלל הכתוב 'תמימות תהיינה', שהרי תמימות הכוונה לספור יום ולילה.

מצוה על כל אחד לספור לעצמו, ומביא המ"ב, כמו שכתוב, 'וספרתם לכם', ומלשון השו"ע משמע, שמצוה על כל אחד לספור לעצמו, ואינו יוצא יד"ח ספירת העומר כאשר שומע ממישהו אחר, ושלא כמו בכל התורה כולה שקיי"ל בהרבה מצוות 'שומע כעונה', אבל המ"ב מביא, שיש מהאחרונים שכתבו, שגם בספירת העומר מועיל 'שומע כעונה', וכוונת התורה 'וספרתם לכם' לומר, שלא נחשוב שהמצוה היא על בית דין בלבד וכמו במצוות שמיטין ויובלות שכתוב 'וספרת לך' שזה עולה על הבית דין ולא על הציבור, אלא בספירת העומר הדבר שונה, וזו מצוה שמוטלת על כל יחיד ויחיד, ובכ"ז אומר המ"ב, גם אם נאמר כשיטת השו"ע שהמצוה היא על כל יחיד ויחיד ואין בזה שומע כעונה, זה הכל לגבי עצם הספירה, אבל לגבי ברכת ספירת העומר, בוודאי שהיא דומה לשאר הברכות שמועיל בהם שומע כעונה, ואומר המ"ב, מיהו המנהג בכל ישראל, שכל אחד מברך וסופר לעצמו.

עוד מביא המ"ב, כתבו האחרונים, שמותר לספור בכל לשון ובלבד שיבין אותו הלשון, ואם אינו מבין, אפילו סופר בלשון הקודש, אינו יוצא, מכיוון שאינו יודע מה אמר, ואין זה ספירה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים

1/169
דילוג לתוכן