השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כיצד היא צורת הריקוד בברכת הלבנה? • מדוע אומרים 'דוד מלך ישראל'? • האם צריך לומר שלום עליכם דווקא לג' אנשים נפרדים? • ומדוע לא מקדשים את הלבנה תחת הגג? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן תכ"ו סעיף ב' בסוף הסעיף עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בסדר אמירת ברכת הלבנה, רוקד ג' פעמים כנגד הלבנה, ואומר 'כשם שאני רוקד כנגדך', ויזהר שלא יכרע ברכיו לרקוד, כדי שלא יהיה נראה ככורע ללבנה, אלא יסמוך על אצבעות רגליו וירקוד.
אומר 'תיפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן', ואח"כ אומר הפוך 'כאבן ידמו' וכו' ג' פעמים, והמ"ב מביא בשם מטה משה, שיש אומרים את כל הפסוק עד 'קנית' ולמפרע, ויאמר לחברו ג' פעמים 'שלום עליכם', וטעם הדבר, כיוון שאמר בהתחלה 'תיפול עליהם', אומר לחברו שלום עליך, ואומר הרמ"א, שאדם שהשיב לחברו עליכם שלום, אינו צריך לומר ג' פעמים עליכם שלום, כיוון שמשיב הוי כשואל.
נוהגים לומר 'דוד מלך ישראל חי וקיים', וטעם הדבר אומר הרמ"א, שמלכותו של דוד נמשלה ללבנה שעתידה להתחדש כמו שהלבנה מתחדשת, וכנסת ישראל תחזור להידבק בבעלה שהוא הקב"ה, דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה, שנאמר 'שמש ומגן ה', ולכן עושים שמחות וריקודים בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין.
יש נוהגים לבדוק את הציציות לאור הלבנה, ומובא הטעם בשם ר' יצחק דיסקין שאמר, שהרי לעתיד לבוא אור הלבנה יהיה כאור החמה, אז מצות ציצית תהיה נוהגת כל היום.
יש עניין לומר שלום עליכם לשלשה אנשים נפרדים, אא"כ יש לו רק איש אחד, שיאמר ג' פעמים לאותו אדם.
מקדשים את הלבנה עד ט"ז מיום המולד וט"ז אינו בכלל, דהיינו ט"ו ימים מיום המולד, והמ"ב אומר, שלא מיום המולד, אלא משעת המולד, והמניין של חודש הוא כ"ט ימים י"ב שעות ותשצ"ג חלקים, ובחצי מכך הלבנה מתחדשת, ואח"כ היא מתחסרת והולכת, וא"א לברך עליה, ואפשר לקדש את הלבנה, ולא יותר מכך, גם אם לא נשלמו ט"ו ימים מעת לעת מזמן מולד הלבנה.
אין מברכים על הלבנה עד שיעברו ז' ימים ולא לפני כן, ואומר המ"ב, שרוב האחרונים חולקים על זה ואומרים, שלאחר ג' ימים מעת לעת מהמולד, נהנים כבר מאורה ויש לברך עליה, ואין להחמיץ המצוה, ואם ג' לחודש הוא באחד מימי השבוע, נכון להמתין עד מוצ"ש הבאה, ומביא המ"ב, שכמה אחרונים ובתוכם הגר"א מקילים גם באופן זה, וסוברים שלא משהים את המצוה עד מוצ"ש, אלא לחטוף את המצוה כאשר יש אפשרות לקיימה.
אין מקדשין את הלבנה תחת הגג, אלא תחת כיפת השמים, והטעם, כיוון שקידוש הלבנה הוא כקבלת פני השכינה, ואין זה כבוד שיעמוד תחת הגג, אלא יוצאים מתחת הגג לרחוב, כדרך שיוצאים לקראת מלכים, ומובא שהחזו"א היה יוצא למרפסת מקורה, כיוון שהעיקר זה לצאת מהחדר בו הוא נמצא לקראת השכינה, ומי שחושש באיזה מיחוש שלא יוכל לצאת החוצה, או שהמקום לא נקי, או ששרוי בין הגויים, יקדש בביתו דרך חלון, או פתח הפתוח כנגד הלבנה.