במעם לועז (על ספר יהושע תחי' פרק יז) בשם ס' לב אהרן, כותב: שמעתי בימי חורפי מפי מרנא עטרת ראשנו הרב הגדול המפורסם בדורנו כמה"ר יעקב גירון בעל ספר אביר יעקב זצוק"ל.
שבשבת פרשת זכור הלכה לביתו החברה הקדישה ביקור חולים וקראנו שם בסדר שבת זכור שערך בעל ח"י ז"ל, ואחרי שקראנו הסדר הזה אמר לנו הרב עכשיו אומר לכם חידוש שנתחדש לי בקיץ בהיותי בקאר"א אזא"ל כפר סמוך לעירנו ינדריאט יע"א מהלך שעה מן העיר ששם הולכים הגבירים לנוח שם שהאויר צח שם.
והרב הנ"ל הלך לשם עם ישיבתו ולקח שם ספריו וספר תורה, וסיפר לנו כך:
ערב אחד הלכתי אל חוף הנהר יחד עם השמש, ובהיותי שם בא ראש הכומרים שלהם וישב בסמוך לי ואמר לי ירשה נא לי מר לדבר עמו בדברי תורה, אמרתי לו דבר, ושאלני כיצד בירך יעקב את מנשה ואפרים כששיכל ידיו, והרי עשה בזה ח"ו שתי וערב.
אמרתי לו לא כמחשבתך עשה, שלא בירכם יחדיו אלא בתחלה שיכל ידו ובירך את אפרים, ואח"כ הושיט ידו השניה אל ראש מנשה.
וכשראה יוסף את יעקב שנתן ידו הימנית על ראש אפרים והשמאלית על ראש מנשה, היה דבר מוקשה בעיניו, וניסה להסיר ידו הימנית של יעקב מראש אפרים וליתנה על ראש מנשה, אבל לא היה יכול להרים ידיו כי ידיו של יעקב נעשו כבדות כמו שני עמודי שיש, ולכן היה מוכרח לבקשו, ואמר לו: לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו.
וימאן אביו ויאמר: ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל.
והבאתי הענין כאן כיון שמצויים מסיתים ומדיחים ההולכים מעיר לעיר להטעות ישראל בתועבותיהם ותהיה לו תשובה מן המוכן אם יישאל על כך, ע"כ.
ובס' יוסף המקנא (ספר ויכוח עם הנצרות לרבי יוסף אופיציאל מהראשונים עמ' 43 אות כא ) הביא זאת בשינוי, שהנוצרים פירשו שמה שנאמר שיעקב שכל את ידיו הכוונה שעשה צורת שתי וערב.
והשיב להם רבי יוסף קרא (תלמידו של רש"י) שלכך נאמר בתורה שיוסף אמר לאביו: לא כן אבי, שהיה סבור שאביו מניח ידיו במזיד בשתי וערב, ויעקב השיב, ידעתי בני ידעתי, יודע אני שאסור לעשות שתי וערב, אבל איני מתכוין לכך.
איזה דמיון יש בין חלונות ישיבת וואלזין לחלונות בית הכנסת לדרמן?
וידועה הקפדתו של מרן הסטייפלר זצ"ל על דברים שיש בהם צורת שתי וערב, אף שאין הכוונה בהם לשם ע"ז, כמובא בספרי תולדותיו והנהגותיו.
וראה בס' ארחות רבינו (ח"ג עמ' פז אות סב) שסיפר הגרח"ק קניבסקי שליט"א שאביו הסטייפלר זצוק"ל אמר בשם הגאון הגר"ח ואלוזינר זצ"ל שביהכ"נ שיש בו איזו צורה שדומה לשתי וערב, התפלה אינה עולה בה.
ובביהמ"ד של ואלוזין המסגרות של החלונות היו עשוים בשפוע כדי שלא יראו כשתי וערב וכן בביהכ"נ לדרמן לא היו פסי החלונות מכוונים. [ראה תמונות מצורפות]
(קב ונקי)
