השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם יש לחשוש כאשר אדם יושב בפתח המבוי וחפץ בידו? • על מה נאמר שאין למחות בנשים? • ובאיזה אופן מחיצות המבוי לא נחשבות למחיצות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ה סעיף ה' – סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כהמשך למה שמבואר בסעיף ד' שמבוי שמתוקן בלחי או בקורה, גם המקום שתחת הקורה והמקום שכנגד הלחי מותר בטלטול, אבל רק בתנאי שהמבוי פתוח לרה"ר, אבל אם הוא פתוח לכרמלית, אסור לטלטל במקום שתחת הקורה או כנגד הלחי, אא"כ ראשו של המבוי פתוח לרה"ר, שאז מותר לטלטל תחת הקורה וכנגד הלחי, הקורה מתירה גם את החלל שתחתיה, והלחי מתיר גם את החלל שכנגדו.
כל מה שמותר, זה הכל בצורה ארעית, אבל בצורה קבועה, אסור לאדם לשבת בראש המבוי כאשר בידו חפץ, שמא החפץ יתגלגל מידו לרה"ר, ויביא את החפץ אליו חזרה, ויעבור על הוצאה מרשות לרשות, ואומר המ"ב, שכאשר מדובר במבוי שתיקנו אותו בצורת הפתח, אולי יש היכר, ואז לא חוששים שמא הוא יביא את החפץ אליו מרה"ר, ועוד אומר המ"ב, שגם מבוי שפתוח לכרמלית, יש את אותו חשש שמא החפץ יתגלגל והוא יחזיר אותו אליו, כיוון שזה חשש מצוי.
מותר לשבת בפתח החצר הסמוכה לרה"ר או לכרמלית, ולא חוששים שמא החפץ יתגלגל מידו והוא יחזיר אותו אליו, כי יש היכר, דהיינו, כיוון שההיתרים של חצר יותר ברורים מההיתרים של מבוי, שהרי מבוי מותר בלחי משהו, וחצר צריכה שני פסים ופס ד', ואולי משום שחצר יותר מובדלת מרה"ר שהרי היא מקום פרטי, מאשר המבוי מובדל מרה"ר.
נשים היושבות על פתח המבוי וחפץ בידם ועוברות על האיסור המבואר בסעיף ה', אין ממחים בידם, כיוון שזה דרבנן, ומוטב שיהיו שוגגות ולא יהיו מזידות.
מבוי שתקנו אותו בלחי או קורה, ובאמצע השבת ניטל הלחי או נשברה הקורה, אמנם בכניסת השבת המבוי היה מותר בטלטול, אבל כיוון שבמשך השבת ניטלו מתיריו, הוא נאסר בטלטול, ויש מי שאומר שעיר שהיא מוקפת חומה ותיקנו את המבואות שבתוכה בלחי או בקורה, והמבואות ניטלו בשבת, מותר להמשיך ולטלטל באותם מבואות, ואע"פ שהם מוקפות חומה, בכ"א צריך להבדיל בין הדיורים, ואם יש בעיר דיורי נכרים, הם אוסרים על היהודים, ולכן צריך לעשות תיקון שיפריד בין דיורי הגויים לדיורי היהודים, ואם אותם תיקונים המבדילים בין הדיורים ניטלו במשך השבת, מותר להמשיך ולטלטל הלאה, כי המחיצות החיצוניות קיימות, ומחיצות שניטלו בשבת, אסור להמשיך ולטלטל במשך השבת.
אם יש מחיצות כאלו שעומדות להיסתר, אע"פ שהם עשויות כדי להבדיל בין הדיורים, הם כמאן דליתא, כי אין להם קיום, ואם ספק אם זה נסתר מער"ש או לא, הולכים לקולא ואומרים שזה נסתר במשך השבת ולא מער"ש, כי מעמידים את הדבר על חזקתו.
מבוי שחצרות פתוחות אליו, כדי שיהיה מותר לטלטל בחצרות, צריך שהחצרות יערבו יחד, ואפשר לעשות שיתוף מבואות ואז זה כולל את החצרות, ובאותו מבוי עושים שיתופי מבואות וא"צ לערב בכל חצר וחצר, ואם נשברה הקורה, אותם חצרות הפתוחות לאותו חצר, מותרות, כי יש להם גישה אל העירוב, וממילא ההיתר כלפיהם עדיין נשאר, אבל חצרות שאין פתוחות לאותו חצר, אסורות כי אין להם גישה אל העירוב, ואומר המ"ב, שזה הכל כאשר הקורה נשברה מער"ש, אבל אם נשברה בשבת עצמה, כל חצר שפתוחה לחצר הזאת, גם אם אין חלון או פתח אלא יש חורים, היא מותרת, אא"כ חצרות שלא פתוחות לאותה חצר אלא דרך המבוי, המבוי אסור בטלטול, כי נשברה הקורה, אבל חצרות הפתוחות, אפילו אם אין פתוח או חלון אלא יש חורים, מותר, כי הם לא זקוקים למבוי, ושבת אם הותרה, הותרה.