מדוע בן אצל אביו צריך להסב ואילו תלמיד אצל רבו אסור בהסיבה? • מי שאכל אפיקומן ללא הסיבה האם חוזר ואוכל אפיקומן נוסף בהסיבה? • והיכן מעכבת הסיבה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תע"ב סעיף ה' – ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, בן אצל אביו צריך הסיבה אפילו אם הוא רבו מובהק, ואע"פ שהבן ודאי חייב בכבוד אביו, כ"ש אם הוא גם רבו, בכ"ז מחויב להסב, ומבאר המ"ב, שמסתמא אבא מוחל על כבודו לבנו, אבל תלמיד בפני רבו, מכיוון שהוא מחויב בכבודו של רבו, אסור לו להסב בפני רבו, אא"כ יתן לו רבו רשות מפורשת על כך, ואז כבר מחויב להסב, ותלמיד חכם מופלג בדורו, אדם שמסב אצלו, לא יסב, אע"פ שלא למד ממנו שום דבר.
כל זה כאשר התלמיד אוכל על שולחן אחד עם רבו, אבל כאשר התלמיד אוכל על שולחן בפני עצמו, אע"פ שרבו רואה אותו, הדין הוא שהוא חייב להסב, כיוון שזה לא זלזול כאשר הוא בשולחן בפ"ע, והמ"ב מביא, שהפר"ח חולק וסובר, שמכיוון שרבו רואה אותו, לא יסב, והפמ"ג ממליץ, שבאופן כזה שהתלמיד אוכל בנוכחות רבו על שולחן בפ"ע, יבקש רשות מרבו להסב, וכשקיבל רשות מרבו, חייב להסב, אבל שמש שנמצא בבית אדונו, צריך הסיבה, ואע"פ שהשמש משועבד לצרכי אדונו, חייב להסב, וכן פועל שמלמד את האומנות לתלמיד, חייב התלמיד להסב.
אומר השו"ע, הסיבה מעכבת, ואם אכל או שתה ללא הסיבה במקומות שצריך להסב בהם, צריך לחזור ולאכול או לשתות בהסיבה, ואומר הרמ"א, שבזמן הזה שאין הדרך להסב, כדאי הוא ראבי"ה לסמוך עליו שלא צריך לחזור ולאכול או לשתות בהסיבה, ואם בין הכוס השלישית לרביעית שתה ללא הסיבה, לא יחמיר על עצמו לחזור ולשתות, כיוון שעל הצד שלא צריך לחזור ולשתות, יש כאן בעיה של 'מוסיף על הכוסות', אבל אם לא הסב בכוס הראשונה, יחזור וישתה כוס נוספת בלי ברכה, ובזה יכול להחמיר, כיוון שאין בזה חשש של מוסיף על הכוסות, ומביא המ"ב, שזה הכל למנהגנו שאנחנו לא מוסיפים כוסות גם בין הכוסות הראשונות, ונמצא א"כ שאם ירצה להחמיר על עצמו ולחזור ולשתות, יצטרך לברך, שהרי לא היה בדעתו לחזור ולשתות כוס נוספת, ואם יצטרך לברך, נמצא שיש חשש של מוסיף על הכוסות אם מברך על הכוס, יוצא שלמנהגנו לא יחזור וישתה גם בין הכוסות הראשונות, אא"כ שכח להסב בכוס השנייה, שאז בסעודה הוא יכול לחזור ולשתות גם ללא ברכה, כי שתיית כוסות בסעודה זה לא נחשב כנמלך, וממילא יכול להחמיר על עצמו לחזור ולשתות באמצע הסעודה, אבל לא בין הכוס הראשונה לשנייה, אלא יסמוך על שיטת הראבי"ה שהסיבה לא מעכבת.
אומר הרמ"א, גם באכילת מצה אם שכח ולא הסב, יחזור ויאכל מצה ללא ברכה, אבל לא באפיקומן, שהרי אסור לאכול פעמיים אפיקומן, ועל הצד שהסיבה אינה מעכבת, אם יחזור ויאכל פעם נוספת, עשה שלא כדין.
לכתחילה יסב כל הסעודה כולה, אבל בדיעבד מה שמעכב, זה בכזיתות המצה ובד' כוסות.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א