מה הדין אם נמצאה חיטה במים חמים ששרו בהם תרנגולת ?

י"ח ניסן תש"פ - סימן תס"ז-סעיף י"ב- אמצע הסעיף בהגה "ויש מי שמתיר"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה כוונת הדברים 'מחזיקים איסור מזמן לזמן'?ומה דינו של תבשיל שנתבשל במים שמצאו בהם לחם חמץ לאחר הבישול? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תס"ז סעיף י"ב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, מלגו תרנגולת ואח"כ מצאו במים גרעין חיטה בקועה, אסורה התרנגולת (מליגה ,היינו ששורים את התרנגולת בתך מים רותחים כדי להסיר את הנוצה) ואע"פ שלא מחזיקים איסור מחתיכה לחתיכה, וכפי המבואר לעיל בסוף סעיף י"א, שאם נמצאה חיטה במצה או בעיסה, לא אומרים לאסור את כל העיסה הגדולה שממנה נחתכו כל המצות הללו, כיוון שלא מחזיקים איסור מחתיכה לחתיכה, וא"כ מדוע כאן התרנגולת אסורה? מבאר המ"ב, אה"נ, ולא מחזיקים איסור מחתיכה לחתיכה, אבל מזמן לזמן מחזיקים איסור, דהיינו, אם החיטה נמצאת במים, ואנחנו דנים האם החיטה נפלה עכשיו או שמא הייתה כבר מקודם, אנחנו מחזיקים איסור מזמן לזמן, וחוששים שמא החיטה הייתה כבר מקודם בתוך המים הללו, וממילא התרנגולת שנמלגה באותם מים, גם נאסרת.

עוד אומר המ"ב, הרי הרמ"א לעיל בס"ט חלק על השו"ע, וסבר להחמיר גם בחיטה שהתרככה, ולא רק בחיטה בקועה, ומדוע השו"ע אומר, 'ואח"כ מצאו במים גרעין חיטה בקועה', הרי גם בהתרככה אותו הדבר? ומביא המ"ב ב' אפשרויות, או שהרמ"א לשיטתו מחמיר לאסור את התרנגולת גם בחיטה שהתרככה, או אפש"ל, שמכיוון שיש כאן צד לומר שהחיטה נפלה לתוך המים אחרי שהסירו מהמים את התרנגולת, לכן גם הרמ"א מודה, שרק בחיטה בקועה התרנגולת נאסרת, ולא רק בחיטה שהתרככה.

אומר השו"ע, אם מצאו בכלי של מים חיטה בקועה או לחם חמץ, ויש במים שישים מול החיטה או הלחם, והמים צוננים, הנידון הוא, האם המים האלו אסורים או לא, באופן כזה אם לשו במים או בישלו בהם, התבשיל או העיסה מותרים, ומביא המ"ב, שאם הלחם היה כבוש בתוך המים, המים נאסרים, ואם יש ספק האם הלחם או החיטה היו כבושים, הדין הוא, שצריך להחמיר, אבל באופן שהחיטה רק שהתה בתוך המים, ויש במים שישים, וגם המים היו צוננים, אנחנו מקילים, ומבאר המ"ב שהטעם הוא, כיוון שכל איסור 'משהו' בפסח, הוא רק דרבנן, אבל מדאורייתא, חמץ שווה לשאר איסורים שמתבטלים בשישים בהיתר, וגם כאן החמץ היה צריך להתבטל, ומה שהוא לא מתבטל אלא אוסר לעולם, זה רק חומרא דרבנן, ובאופן כזה חז"ל הקלו, אא"כ יש צד שהחיטה שהתה מעת לעת, וזה היה כבוש ואז המים נאסרים, ויש מי שאוסר בתוך הפסח, ומבאר המ"ב, שגם לפי המחמיר, זה רק אם קודם כל נמצאה החיטה בתוך המים, ואח"כ בישלו במים האלו, אבל אם יש ספק אולי בכלל החיטה לא הייתה במים בשעה שבישלו בהם, גם היש מי שאוסר מודה, שהתבשיל או הפת או המצה, מותרים.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים

1/105
דילוג לתוכן