הרה"ח ר' אהרן כהן
הייתי בדרכי למוקד המבחן של 'קניין ש"ס', למבחן ה'חצי שנתי', מבחן הכולל בתוכו חומר לימוד ממסכת ברכות עד אמצעה של מסכת מנחות, כשמדובר בכמות עצומה של 2250 דף! ובמילים: אלפיים מאתיים וחמישים דפי גמרא!
ומשום מה עלה לי באותו הרגע הפזמון המוכר והנוגע ללב:
"כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה חזו בני חביבי דמשכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי…"
הסלולרי רטט לי בכיס, היה זה ידידי ר' משה, מצידו השני של הקו. הרמתי: "נו, כבר ראית את ספרי התורה?"
"מה?" הגבתי, בודק בחשש האם הקליטה בסדר. "ראית כבר את ספרי התורה??"
"על איזה ספרי תורה אתה מדבר?!" לא הבנתי, אולי הבעיה אצלי, כנראה שכחתי משהו.
"עכשיו ראיתי את המבחן של 'קניין ש"ס'", ענה בהתרגשות, "אה, גם אני בדרך לשם", הגבתי, בעודי ממהר לראות את ספרי התורה החיים ועמלים.
מנסה להבליע את קול צעדי, נכנסתי לראות מקרוב את הררי הדפים המתמלאים ובוערים באש התורה. השקט המופתי ששרר בחדר, השרה אווירה של רצינות מתבקשת ויכולת ריכוז מותאמת.
צמוד לדלת ראיתיו. עיניו סגורות, שתי ידיו מתפלפלות בסיבובי ידיים, מצחו הקמוט מעיד על ריכוז הולך וגובר עד לנקודה האחרונה שבסוגיא. נעצרתי על עומדי. אברך השקוע בלימוד בבית המדרש, אפשר לראות ברוך השם בכל עת, אבל מוח מאומץ העובר ובוחן בשברי דקות על עשרות דפי גמרא, מחשב ומסכם את כל מהלך הסוגיא, את זה נדיר עדיין למצוא…
ואז זה פרץ; עיניו דולקות ולוהטות, רגליו מתייצבות בהרף עין, אצבעותיו תופסות בעט, ברגע כמימרא אחר עינו לוכדת את השאלה האמורה, וברוח תזזית רץ העט על הנייר. באש כחולה על גבי דף לבן נמרחת ונכתבת תמצית הסוגיא המסתכמת במבחן דנן בשאלה בודדת.
בהמשך זכיתי לראות מפעם לפעם בפרץ אש הקודש, אך לפי מספר הפעמים, נראה היה שזה קורה רק בשאלות כלליות, המקיפות, מסתמא, סוגיות מורכבות המשתרעות על פני סכום דפים לא מבוטל.
לא ברעש השם. קול רחש לחש של מגע עטים, המשרבטים וחורטים בדפים נשמעו בדממה מעוררת כבוד. אין כבוד ככבודה של תורה. תוצאות של עמלות ושקיעות בתורה, שעות על גבי שעות המצטברות לסך אדיר של חודשים ושנים, נראו עוברות עתה דרך דיו כחול/שחור הנובע ומתייבש בדפים לבנים, המתמלאים בצפיפות בדברי תורה המשמחים לב אנוש.
לפתע הבחנתי במכרי ר' אברהם, יהודי מיוחד הראוי אולי לכתבה מיוחדת בפני עצמה. יהודי שברוך השם זוכה כבר לראות בני ריבעים בשמחה ונחת, מדובר ביהודי של פעם, כזה שבשנים האחרונות מוסיף לעצמו כסדר בכל תקופה עוד שעת לימוד, עוד חברותא, כשסדר יומו מתפילה בותיקין ועד שעות הלילה המאוחרות מלא וגדוש בתורה.
"מה זה?" הוא שאל בחינניות מקוצרת כדרכו.
"מבחן על 2250 דפי גמרא", השבתי לו בלחש.
"מה???" המשיך בהתרגשות מתפרצת, "הם כבר נבחנו על 2250 דף??" כשואל, 'האם כל אלו אוחזים בשלב ידיעת 2250 דפי גמרא?'.
"לא", השבתי לו בלחישה, "הם נבחנים עכשיו בפעם אחת על 2250 דפים!!" עיניו, שהתלחלחו קמעא, העידו עליו שהבין את הנושא. ממשיך בהליכתו מגביר לאיטו את הקצב עדי הגיעו לסטנדר; עמידתו הכפופה רמזה לי, שהוא לא ניגש לתפילה מנחה…
לפעמים, רק יהודים שכבר עברו משהו ויותר בחייהם, הם אלו דקי-הרגש המבינים לנכון גדלותם של דברים, עד היכן מתנשאים, חשבתי לעצמי.
עודי עומד ומזין עיניי במראה הטהור והזך, תורה בתפארתה ובגדולתה, ראיתיו מסתובב לאיטו, עיניו המצועפות מחדירות בקרבי את מה שלא הסביר הפה. אולי צעיר אנוכי מלקלוט את גודל המעמד. אך את שפת הדמעות מבין כל אחד…
"צריך לנצל את ההזדמנות", לוחש לי ידידי ר' משה, מושכני החוצה שלא להפריע חס וחלילה לאי מי מ'ספרי התורה החיים'. ידיד זה, הזוכה בעצמו זה שנים להיבחן כל חודש על הלימוד החודשי, מלחש לי באוזני: "זוהי עת רצון להתפלל על כל העניינים, בפרט להצלחה בתורה!" כשפניו הלוהטות משלימות את מה שלא נאמר.
כהשלמה מדשנת הגיע ר' שלמה. בלב סוער 'זכה' גם הוא להתוודע ולהיגלות על הנעשה מתחת לאפו בלי ידיעתו. אך כנראה שהיה זה באמת ברגע הנכון.
"אתה יודע, לאחרונה עם קריאת המאמרים על נבחני קניין ש"ס, הרגשתי שאני ממש מקנא…" נבוך לרגע מגילוי הלב הנדיר במחוזותינו, אך תיכף המשיך "השנים זזים ואנו מתבגרים, צריך להתקדם בחיים…"
אחר רחשי לב שכאלו, הרשיתי לעצמי להיכנס שוב, לראות וליהנות מהתמונה החיה של קבלת התורה בכתב ממש, מתאמץ לשאוב ולשאוף לקרבי את המחזה המרומם. ואז פגשתיו שוב; ר' אברהם, עודנו עומד לפני תורת השם ולומדיה. ניגשתי אליו, מחכה לשמוע ממנו איזושהי מילה, כשזו לא הגיעה – הפנמתי; ישנם דברים שאי אפשר לבטא במילים…
מי יעלה בהר? גם אתה יכול!
להיבחן על כל הש"ס? כן, זוהי שאיפת חיינו, אבל מה לעשות, לצערנו, 'זה לא בר ביצוע', רצה וחולפת מחשבה מייאשת בראשנו. והאמת, שזה די מובן. אבל, רק בתנאי שעוד לא נחשפנו לעדות הנבחנים.
לאחרונה, הבאנו מעל במה חשובה זו שיחות עם כמה מאלו הזוכים להיות בקבוצה נבחרת זו, ראיונות מיוחדים המפרטים את סדרי לימודם, המוכיחים בחוש שבסדר מוגדר ותכנון נכון – כל אחד יכול. לתועלת הקוראים נצטט רק את הסיכום. ישמע חכם ויוסיף לקח.
"אישית, לא חלמתי לעולם שאצליח לעמוד בכזו תוכנית, אך ברוך השם הלימוד בתוכנית מסודרת, יחד עם המבחנים החודשיים/רבעוניים/הדו-שנתיים, כל אלו עומדים כדרבון תמידי מחייב ומזכה להמשיך ולהמשיך עדי נזכה ללמוד ולדעת את הש"ס כולו". מסכם בחיוך הרב מיכאל. א. מבני ברק.
"בכל מקרה, זה ברור לי שהדרך האידיאלית והמציאותית לבן-אדם מהשורה לדעת את כל הש"ס, הינה רק בתכנית "קניין ש"ס", הבנויה בצורה מושכלת, כפי שהמציאות מוכיחה בכל מחזור על עוד מאות 'יודעי ש"ס' שהצטרפו לכלל ישראל". מסכם בסיפוק הרב מנחם. פ. מבית שמש.
"כעת, אחר שאני זוכה כבר כמה שנים להיבחן כל חודש על החומר, וכן כל ארבע חודשים על ה120 דף, אני כבר מצפה ומייחל לתחילת המחזור של ה'דף היומי' הבא, בה אצטרף בכל כוחי ומוחי לתכנית 'קניין ש"ס' ולזכות אכן ללמוד, ובעיקר העיקרים לדעת את כל הש"ס!" מסכם בציפייה הרב י. ר. מירושלים, נבחן חודשי המשתתף גם במבחנים הרבעונים על 120 דף.