הרב יהודה יעקבזון
בפרשת השבוע נאמר: "וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק", וכתב רש"י, על פי המדרש: "חייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקֵנו, לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם". ומשמעות הדברים שאדם חייב בכבוד זקֵנו, אלא שחייב יותר בכבוד אביו. וכך פסק הרמ"א: "יש אומרים שאין אדם חייב בכבוד אבי אביו, ואינו נראה לי, אלא שחייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו". ונחלקו הפוסקים אם חיוב זה הוא מדאורייתא או מדרבנן. ועוד נחלקו – אם חייב אדם בכבוד אבי אמו, אֵם אביו ואֵם אמו. וכן נחלקו אם חייב בכבוד אבי זקֵנו.
וחיוב כבוד זקֵנו, יש אומרים שהוא ככל גדרי החיוב בכבודם ומוראם של אביו ואמו, דהיינו שלא ישב במקומו, ולא יקראֵהו בשמו, וחייב לעמוד מפניו, ולהאכילו ולהשקותו, ועוד; ואף לאחר מותו – לכבדו באמירת קדיש וכיוצא בזה. ויש אומרים שהחיוב הוא לכבדו יותר מאנשים אחרים, כגון לקום מפניו, אך לא ככבוד אביו ואמו ממש. (ויש מהפוסקים שסוברים שחיוב כבוד זקֵנו הוא משום כבוד אביו בחייו, ולאחר פטירת אביו פטור גם מכבוד זקֵנו, אך רוב הפוסקים לא חילקו בדבר).
וכפי שכתב רש"י, ופסק הרמ"א – חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקֵנו, ולכן צריך להקדים את כבוד אביו לכבוד זקֵנו. ויש שכתבו כי למרות זאת, לא ימלא את צורכי אביו, כגון להאכילו או להלבישו, לפני שימלא את צורכי זקֵנו, כיון שאין זה ראוי שזקֵנו ימתין עד שימלא את צורכי אביו שהוא בנו, ואף לאביו יֵחשב הדבר לחטא. ויש שכתבו שכבוד אביו קודם רק באופן שאין אביו חייב בכבוד זקֵנו, כגון לאחר מיתת שניהם – וכפי שהקדים יעקב אבינו את כבוד אביו לכבוד זקֵנו, והיה זה לאחר מיתת שניהם – או שאביו אנוס מסיבה כלשהי מלכבד את אביו; אבל כשאביו חייב בכבוד זקֵנו, כבוד זקֵנו קודם לכבוד אביו, שהרי שניהם חייבים בכבודו.
ויש אומרים שבכל מקרה צריך להקדים את כבוד אביו ואמו, לכבוד זקֵניו. ויש מי שכתב כי ראוי לכל אדם שיצוה לבנו להקדים את כבוד זקֵנו, ובאופן זה בודאי צריך להקדים את זקֵנו; ואף אם לא אמר האב לבנו בפירוש, אלא שיודע שזה רצון אביו, יקדים את זקֵנו.
[שו"ע יו"ד רמ, כד, ונו"כ; פסקים ותשובות שם]