לפני תפילת העמידה צריך לשהות מעט כדי ליישב את הדעת ולעורר את הכוונה. וכן צריך לשהות מעט לאחר התפילה, כדי שלא יֵראה כאילו היא למעמסה עבורו. וכשמתפלל בציבור בבית הכנסת, אם יכול להתעכב עד שלא ישארו עשרה בבית הכנסת, טוב לעשות כן, כדי שלא יהיה מהגורמים להסתלקות השכינה, השורה על עשרה אנשים מישראל; ומעלה נוספת יש בדבר - שעצם השהות בבית הכנסת מצוה היא. [סימן צג, סעיף א וס"ק א; ביאורים ומוספים דרשו, 1-2]

העצה העיקרית לכוונה בתפילה היא להתפלל מתוך הסידור, ולפחות את תפילת העמידה; ויש בכך תועלת גם לאמירת מילות התפילה בדקדוק ובשלֵמות. והחזן צריך להקפיד על כך במיוחד, כיון שאימת הציבור עליו ועשוי להתבלבל בתפילתו. וגם לחזרת הש"ץ ראוי להקשיב מתוך סידור. ומאידך, יש מעלה גם בתפילת העמידה בעינים עצומות, ועל כן ינהג כל אדם באופן המסייע לכוונתו לפי תכונתו ונתוני הסביבה. [ס"ק ב; ביאורים ומוספים דרשו, 3-5]

מנהג טוב לתת צדקה לפני התפילה, וככתוב בתהלים: "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ"; וכשאין לפניו עני או קופת צדקה - יפריש כסף לצדקה. ויש שכתב שניתן לקיים "בצדק אחזה פניך" גם בהלוואה או מעשה חסד אחר. ויש שנהגו לתת צדקה בעת אמירת המילים "ואתה מושל בכל" בפסוקי דזמרה, וכך נהג האריז"ל. ואם בא לפניו עני באמצע התפילה, יתכן שאינו מחויב לתת לו צדקה, כיון ש'העוסק במצוה פטור מן המצוה'. [סימן צב, סעיף י וס"ק לו; ביאורים ומוספים דרשו, 38-40]