השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
באיזה אופן מותר לטלטל בתוך המחיצות אע"פ שבנו את הבתים לאחר בניית המחיצות? • מהי העצה של הרמ"א בזה? • האם צריך דווקא מחיצות כדי להגדיר מקם כקרפף? • ומדוע העצה של הרמ"א לא טובה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ח סעיף ב' בדברי הרמ"א – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
שטח שגודלו יותר מסאתיים, ולא גרים בתוכו, והוא מוקף במחיצות, אע"פ שמדאורייתא הוא נחשב לרה"י ומותר לטלטל בו, אבל מדרבנן הוא דומה לרה"ר, וגזרו חז"ל שיהיה לו דין של כרמלית, ואסור לטלטל בו ביותר מד' אמות, אא"כ גרים בתוכו, והוא מוקף במחיצות, שאע"פ שהוא גדול, מותר לטלטל בכולו, ולכן, בית של בן אדם, אע"פ שהוא גדול יותר מסאתיים, אם הוא גדור במחיצות, ודאי שמותר לטלטל בכולו, אבל יש בזה תנאי, שקודם כל יהיו דיורין, ואח"כ יבנו את המחיצות, אבל אם בנו את המחיצות לפני הדיורין, המחיצות לא מתירות את הטלטול, ולכן, מקום שבנו בו קודם את המחיצות ואח"כ בנו את הבתים בתוך חלל המחיצות, א"צ לסתור את כל המחיצה, אלא מספיק שהוא סותר עשר אמות ויותר מהמחיצה, שאז מחיצה שיש בה פירצה ביותר מעשר אמות, כל המחיצה מתבטלת, ואח"כ חוזר וגודר את הפירצה לשם דיורין.
הרמ"א מביא עצה נוספת לאדם שקשה לו לסתור את הכותל ולבנותו מחדש, שיקח את הכותל, ויניח תלוליות עפר משני צידי הכותל באופן שמראש התלולית ועד ראש הכותל אין עשרה טפחים, ואז אנחנו רואים את תלוליות העפר כמו שהם הקרקע של הקרפף, ואם מראש התלולית עד ראש המחיצה אין גובה של י' טפחים, נמצא שהמחיצה התבטלה, ואח"כ יסיר את תלוליות העפר לשם דיורין, ונמצא שבכך בנה את הכותל לשם דיורין, ומדגיש הרמ"א, שברוחב העפר צריך שיהיה ד' טפחים, ואז אפשר להחשיב אותם כקרקעית הקרפף, ומודדים מגובה התלולית ועד גובה המחיצה אם יש עשרה טפחים, אבל אם אין ברוחבם ד' טפחים, לא נח לעמוד שם, וא"א להחשיב אותם כקרקעית הקרפף.
אע"פ שביטול זה של הכותל היה רק לשבת אחת בלבד, בכ"ז זה נחשב לביטול לעניין שהכותל הישן התבטל, ובנה כותל חדש לשם דיורין, אבל יש חולקים וסוברים, שכל עוד ולא ביטל את העפר לעולם, הכותל לא מתבטל, ומכיוון שלא ביטל את העפר לעולם, שהרי הוא רוצה להסיר את העפר ולחדש את הכותל לשם דיורין, ממילא עצה זו אינה טובה.
תל גבוה י' טפחים דינו כקרפף, דהיינו, המחיצות לא חייבות להיות לגובה, אלא אם יש מקום שהוא מוגבה באופן שהוא מתלקט עשרה בתוך ד' אמות, דהיינו שהוא מתרומם והולך עד גובה י' טפחים באורך ד' אמות, הוא נחשב כמחיצה, וממילא אם השטח שמעל אותה הגבהה הוא יותר מסאתיים, הוא מוגדר כקרפף אם אין בו דיורין, ואם הוא סאתיים, מותר לטלטל בו, אבל העיקרון הוא, שלא צריך דווקא מחיצות כדי להפוך את המקום לקרפף, אלא גם הגבהה כנ"ל מגדירה את המקום כמוקף במחיצות, ואם אין בו דיורין ביותר מבית סאתיים, אסור לטלטל בו ביותר מד' אמות כמו כרמלית.