השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כיצד יתכן שפירצה בגודל ג' טפחים במחיצת המבוי פוסלת את המחיצה? • מתי פירצה נחשבת כפתח? • ומדוע כאשר המקום הפירצה מלוכלך בדבר טינוף אין המחיצה נפסלת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ה סעיף א' – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
באופן כללי, כאשר נפרצה פירצה בכותל המבוי, עד י' אמות זה מוגדר כפתח, והמבוי מותר בטלטול, ומי' אמות ומעלה, נחשב לפירצה, ופוסל את המחיצה הזאת שבמבוי.
יש אופן שפירצה בגודל ג' טפחים בלבד פוסלת את המבוי, וזה כאשר אין ד' טפחים בראש הכותל, כיוון שחוששים שמא כיוון שהפירצה היא בראש הכותל, באופן שלא נשאר שיעור של ד' טפחים בראש הכותל ושם נפרצה הפירצה, א"כ חוששים שהרבים לא יכנסו דרך הפתח הראשי של המבוי, אלא יכנסו דרך אותה פירצה, ואז יתבטל שם פתח מהכניסה הראשית של המבוי, וממילא הלחי או הקורה שהתקין בפתח המבוי, אין להם משמעות, כיוון שלא התקין אותם בפתח המבוי, ולכן, כאשר נשאר בראש המבוי שיעור חשוב של ד' טפחים, גם אם רבים יכנסו דרך הפתח הצדדי, זה לא מפריע, כיוון שעדיין נשאר שם מבוי, אבל כאשר לא נשאר ד' טפחים בראש המבוי, חוששים וכנ"ל.
אם הפירצה לא נפרצה בראש הכותל אלא בהמשך הכותל עד י' אמות, זה נחשב לפתח, ואז, גם אם הפתח הוא נוח לרבים באופן שהכותל נפרץ לגמרי ואין מה שמעכב את הרבים מלעבור, כל עוד שהרבים לא עוברים שם בפועל, המבוי כשר, אא"כ הרבים נכנסים דרך אותה פירצה, שאז בקיעת הרבים מבטלת את אותה מחיצה, ואפילו כאשר נפרץ בגודל של ד' טפחים, בקיעת הרבים מבטלת המחיצה.
מביא המ"ב, שלעניין חצר, בקיעת הרבים לא אוסרת את החצר עד י' אמות, ומבואות שלנו יש להם דין חצרות, ואם יש פירצה והרבים בוקעים משם, אעפ"כ עד י' אמות הפירצה כשרה, אבל יש להחמיר שהם לא מוגדרים כחצר לעניין זה, ולכן בקיעת רבים בד' טפחים אוסרת, אא"כ רבים לא בוקעים שם,
אומר המ"ב, שאם המקום מלוכלך בטיט או בדבר טינוף, אין דרך רבים לעבור שם, וממילא זה לא אוסר, וכן אם רבים לא עוברים אפילו כשהמקום בלי טיט, זה גם לא אוסר.
עוד אומר המ"ב, מבוי שמוקף בג' מחיצות, ובכניסה הראשית הוא מוקף בחלק ממחיצה, דהיינו, חלק סתום וחלק פרוץ, ויש גם פתח ראשי שהתקין בו לחי או קורה, א"כ בחלק הפרוץ, אם רבים לא בוקעים, זה כשר, ואם רבים בוקעים שם, זה פסול.