מהו הפיתרון לאכילת לחם כשאין מים ליטול ידים?
כששותה מים בידיו ממעיין האם צריך קודם ליטול את ידיו?
ומה הדין אם נגע בגופו באמצע האוכל, האם צריך לחזור וליטול?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קנ"ח סעיף ו'
– דיני נטילת ידים לסעודה –
נט"י לדבר שטיבולו במשקה | מדוע לא גזרו נט"י על שתיית משקין? | מה הדין כששותה בידיו ממעיין? | נטל ידיו סתם, או משום שהיו מלוכלכות האם עולה לו לנט"י לפת? | נטל ידיו לאכילת פירות שטיבולם במשקה האם עולה לו לנט"י לפת? | נגע בגופו בשעת האכילה | נמצא במדבר ואין לו מים לנט"י האם צריך לחפש מים? | מהי העצה לאכול בלי נט"י כשאין לו מים? | חומרת הזלזול בנט"י
חז"ל גזרו על נט"י משום דיני טומאה וטהרה, דסתם ידים עסקניות הם, ולכן חז"ל גזרו על הידים טומאה, וגזרו על הכהנים שלא יאכלו תרומה אא"כ נוטלים את ידיהם בהתחלה, ומשום הכהנים גזרו גם על הישראלים בזמן הזה, ואמנם נט"י גזרו דוקא על פת ולא על שאר דברים, כי עיקר אכילת תרומה היא מפת, אבל גם שאר פירות הטבולים במשקה, גזרו עליהם נט"י, בזמן שנהג דיני טומאה וטהרה, ובזמננו נחלקו בזה הפוסקים, ולהלכה למעשה אנו פוסקים שנוטלים ידים לפירות הטבולים במשקה ובלי ברכה.
אדם ששותה משקה, לכאו' כשם שחז"ל גזרו מצות נט"י על פת וירקות או פירות שטבולים במשקה, ה"ה במשקה, שיגזרו חז"ל ומאי שנא משקה מאוכל? על זה אומר השו"ע, שאפילו ידו אחת א"צ ליטול, ומבאר המ"ב, כיון שזה דבר לא מצוי שאדם יגע בידיו במשקה, לכן חז"ל לא ראו צורך לגזור על זה נט"י, ואפי' אדם שישתה משקה בידיו, כגון מן הנהר או מן המעין, פטור מנט"י, כי חז"ל לא גזרו על זה נט"י.
סעיף ז'
אדם שנטל את ידיו סתם, לא לשם מצות נט"י, לא עולה לו נטילה זו לנטילת פת, ואדם שנטל את ידיו משום שהיו מלוכלכות וכיו"ב, ורוצה להשתמש באותה נטילה לנטילת פת, לא יכול, כי צריך ליטול ידיים לשם קדושה, לשם מצוה, לשם אכילת פת, ויותר מזה, אדם שנטל את ידיו לצורך פירות או ירקות שטיבולם במשקה, עם אותה נטילת ידים לא יכול להשתמש לסעודת פת, כיון שלא כולם סוברים שפירות או ירקות שטבולים במשקה, אלא רק בזמן שנהג דיני טומאה וטהרה, לכן אדם שרוצה להחמיר ליטול את ידיו לאכילת פירות או ירקות, זה לא מעיקר הדין ולא יכול להשתמש בזה לאכילת פת.
הרמ"א מביא שיטה החולקת לענין אדם שנטל ידיו סתם, שעולה לו לנטילת ידים של פת, אא"כ הסיח דעתו משמירת הידיים, אבל כיון שיש שיטות החולקות, אומר הרמ"א, שיטול שוב ידיו לסעודת פת, ולא יברך, כי יש מי שאומר שנטילה ראשונה עולה לו לאכילת פת, ואם הסיח דעתו יברך שוב.
אם נגע באכילתו במקומות המטונפים בגופו, יחזור ויטול ידיו.
סעיף ח'
אדם שנמצא במדבר וסכנה בשבילו לחפש מים לנט"י, יכול לאכול בלי נט"י, והחידוש הוא שמותר לו לאכול בלי נט"י, המ"ב מביא, שיכול לעטוף את האוכל או את ידיו כדי שלא יגע באוכל.
סעיף ט'
זלזול בנט"י גורם לעניות, ואדם שרואה שיש לו דקדוקי עניות, יהרהר בדעתו האם הוא מקפיד על נט"י, וילמד את הלכות נט"י בעיון כדי שידע איך ליטול את ידיו כדין.
סעיף י'
רביעית מספיק לנט"י, אבל בכ"ז יטול בשפע, ורב חסדא אמר שנטל ידיו בשפע וריבוי מים והתעשר מזה, המ"ב מביא, שמי שנהג כך ולא נהיה עשיר, יכול להיות שיש מעשים אחרים שגרמו לו לכך.