דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
הופיע! לקראת שבת פרשת תצוה - פורים
פורים במודז'יץ
פורים ב'ברסלב' מאה שערים
מרן זצ"ל: "זכר למחצית השקל מגן מכל מיני חולאים!"
"אם מצאתי חן בעינך המלך יינתן לי נפשי בשאלתי" ● אוצר הסגולות המלא ליום הפורים
"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה"
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"הרוצה שיתקבלו בקשותיו, יתפלל עליהן בראש חודש אדר"
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
דף הבית חגים ומועדים בין הזמנים מדריך הלכתי לנופשים, למטיילים, ולמתארחים

מדריך הלכתי לנופשים, למטיילים, ולמתארחים

מאת הרב יצחק יעקב פוקס שליט"א מחבר הספרים: תפילה כהלכתה, הליכות בת ישראל, הכשרות, הליכות בין אדם לחברו והליכות תינוקות וקטנים
ט"ז אלול תשע"ט
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

הרב יצחק יעקב פוקס

"ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה" (בראשית י"ב, ב) – כך נתברך אבינו אברהם, על ידי הקב"ה ביוצאו לדרך, לפי שהדרך גורמת…. וממעטת…. לכך הוזקק לשלש ברכות" (רש"י שם), "בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחתיך" (משלי ג, ו) – בפרט כשיוצאים לדרך זקוקים ביותר ל"דבר ד' – זו הלכה" וכדברי יעקב אבינו: "אם יהיה אלוקים עמדי, ושמרני בדרך הזה אשר אני הולך….. ושבתי בשלום אל בית אבי" אימתי, כאשר בכל אשר נפנה ונלך "והיה ד' לי לאלוקים".

"צידה לדרך"

היוצאים לדרך, למקומות שלא ניתן להשיג שם מוצרי מזון כשרים, מחובתם להצטייד במזון כשר לבל ייכשלו באכילה אסורה, מפני שאסור לאדם להכניס עצמו למצב, בו ייאלץ לעבור על איסורים בדרך. כיום, ניתן להצטייד במוצרי מזון רבים ומגוונים, השומרים על טריותם בדרך, אף ללא קירור, והחכם עיניו בראשו, לצאת לדרך עם כמות מספקת של "כלים חד פעמיים", כולל תבניות אפייה חד- פעמיות (שלא בכל מקום ניתנות להשגה). בכלל זה, רטבים, ממרחים ותבלינים כשרים, הנחוצים כידוע, לנופשים המכינים את מאכליהם בעצמם .

[זאת, בדומה לצורך, לברר הימצאות מקום תפילה, מקווה טהרה, חוף לרחצה נפרדת (המותר לרחצה) וכדומה, כלשון הגרש"ז אויערבך זצ"ל במכתבו שנדפס בספרי "תפילה כהלכתה": "אין מן הראוי לנסוע ביודעין, למקום בו לא תתאפשר תפילה בציבור, אא"כ לצרכי רפואה פרנסה או מצווה"

רשימת מוצרי מזון ושתייה הניתנים לרכישה בכל מקום מבלי לחשוש לכשרותם

קפה וקקאו טהורים 100% תה מקורי ללא תוספת טעמים, סוכר, מלח, דבש דבורים טהור, פלפל שחור, פריכיות אורז, ביצי תרנגולת בקליפתן (צידם האחד חד והשני כד והחלמון במרכז הביצה), והמוכר אומר לפי תומו, שהן ביצי תרנגולות, משקה "קוקה קולה" מקורי, בירה לבנה בלא תוספת טעמים, פסטה בסיסית, בלתי מבושלת (כל הסוגים, ללא תוספת טעמים ורטבים), אורז וקטניות (גולמיים), ירקות ופירות (ספק ערלה בחו"ל – מותר) כולל ערמונים, פרט לגידולי ארץ ישראל החייבים בתרומות ומעשרות, מספק בלא ברכה – כולל במיצים טבעיים. ולקינוח, במבה רגילה (מרסק בוטנים בלבד) – הכשרה בכל העולם.

איחסון

המתגוררים בבית מלון או אכסניה ולרשות כל המתארחים, מקרר או מקפיא משותף, ויתכן, שמשמשים גם כן, לאיחסון מזון שאינו כשר, חובה עליהם לעטוף את מאכליהם בשני סימונים, כגון באריזה מוכרת ובנוסף בקשר או בנייר דבק, שניכר מיד אם נפתחו. לשלול החלפה, ובפרט מחשש איסור "בשר שנתעלם מן העין".

מקום האכילה והקנייה

הנמצאים בבית קפה, מסעדה, או חדר אוכל שמגישים או אוכלים שם מזון שאינו כשר, אף אם מזונם כשר ונאכל בכליהם הכשרים, לא יקבעו את מקום אכילתם, באותו מקום – מחשש מראית העין. ויש האוסרים, משום כך, לקנות דברי מזון הכשרים למהדרין, אם הם נמכרים בחנות שנמכר בה גם כן מזון שאינו כשר – אלא אם כן, בשעת הדחק, כשהמוצרים הכשרים, חיוניים ביותר. יהודי וגוי האוכלים על שולחן משותף, כגון ברכבת, במטוס או בחניון ומסעדה, מותר ליהודי לאכול משלו, ואין חוששים שמא יבוא היהודי לאכול ממאכלי הגוי (פרט לגוי האוכל מפת עכו"ם שלו, שצריך "היכר" ביניהם).

שימוש בכלים

הנמצאים בדרך, בטיול או חניון, ואין להם אלא סכין חלבית או בשרית, מותרים לחתוך בה לחם, ירקות ופירות ומאכלי פרווה – כולם קרים, אפילו כדי לאכול את הנחתך עם מאכלים מהמין השני (חלבי או בשרי), בתנאי שהסכין נקייה ומקונחת היטב, ואין חותכים בה דבר חריף (בצל, שום, צנון, פלפלים חריפים, לימון ומלפפונים מאד מלוחים או חמוצים), כדי לאוכלם עם המין השני.

כלים המשמשים לאכילה במקום המיועד לאורחים או לקוחות(בתי קפה, מסעדות, מלונות או בתי הארחה), מותר להשתמש בהם, בשעת הצורך, ללא הטבלה, אף שיוצרו או נקנו מגוי. הקונים כלי גויים (חדשים בדרך) ואין באפשרותם להטבילם, יגמרו בדעתם בשעת התשלום, שאינם מתכוונים לקנותם, ורשאים להשתמש בהם עד שיגיעו למקום מקווה, ים או נהר (עצת הגרש"ז אויערבך זצ"ל). כלי זכוכית, ניתן להטבילם, כשאין מקווה, בשלג, בתנאי שהכלי מכוסה כולו, ויש שם כמות שלג, של ארבעים סאה (576 ליטר – שיעור חזון איש).

 

הדרכה והנחיות לשימוש בכשרות, במכשירי מטבח שאינו כשר

משטחי העבודה [- שיש, נירוסטה או עץ]

משטחי העבודה העשויים שיש מקורי [- ניתן לאבחון בתחושת חספוס בקצות האצבעות המחליקות באזורים שונים], וכן משטחי נירוסטה, ניתנים להכשרה לאחר ניקוי יסודי וניגוב, בעירוי מים רותחים מבעבעים, מתוך קומקום או מיחם המחוברים בעזרת חוט מאריך, כאשר יוצקים על רצועה, רצועה, לאורך השיש, כאשר בין שפיכה לשפיכה, גורפים את המים שכבר הצטננו ומייבשים, כדי שהמשך הפעולה יהיה אפקטיבי. משטחים העשויים "שיש" יצוק מחומרים שונים [כ"שיש קיסר"], או עץ וכדומה, יש להקפיד על ניקיונם, ולהימנע מלהניח ישירות, על גביהם, כלים חמים, אלא על גבי משטח או מגבת פרוסה המתאימה לסיר. הונחו בטעות סיר או מחבת חמים, ישירות על המשטח – במידה והמקום היה יבש, האוכל והכלי כשרים, היה המקום רטוב – האוכל לרוב כשר, ואת הכלי יש ללבן קלות בתחתיתו בהחזקתו מעל להבה, מספר שניות בכל נקודה.

הכיור

כיור העשוי נירוסטה, ניתן להכשירו לשימוש, על ידי ניקויו ביסודיות, יבושו, ועירוי מים רותחים מעלים בועות, כנ"ל לעניין הכשרת שיש מקורי ומשטחי נירוסטה. כיור העשוי חרסינה – אינו ניתן להכשרה, ויש להימנע מלהניח בקרקעיתו, כלים חמים, ולא להשהות בתוכו סכו"ם וכלים אפילו קרים במשך 24 שעות רצופות (כבוש כמבושל"). ויש הרוכשים שני משטחי פלסטיק בצבעים שונים ומזוהים ומניחים אותם לחילופין על גבי קרקעית הכיור, לשימוש חלבי ובשרי – בנפרד.

כיריים

כיריים המשמשות לבישול, טיגון וחימום מאכלים באמצעות גז או חשמל – יש לנקותם באופן יסודי, ולהתייחס אליהם כמשטח טרף, על כן, יש להקפיד שכל כלי שיונח על גבם יהיה יבש בתחתיתו (אזי אינו בולע ואינו פולט), וכמובן, מאכל חם שנפל על פני הכיריים – נועד לפח האשפה, בדומה לכיריים במטבח כשר למהדרין המשמשות גם לחלבי וגם לבשרי, ולפעמים לצליית כבד – שדינן "טריפה". כמו כן, אין לנקות ולשטוף את חלקי הכיריים [- הטריפה] מעל כלים כשרים, בוודאי לא במים חמים, ויש לייחד כרית ניקוי (סקוץ') מיוחד לצורך ניקוי זה.

כיריים "קרמיות" או "אינדוקציה" ניתנים לשימוש, לאחר ניקוי יסודי, בהנחת הכלים על גבן ישירות בכירי אינדוקציה ה"עיגולים" עליהם מונחים הכלים מלבנים את עצמם נון-סטופ (אף לפסח, אלא שאת שאר השטח לקראת פסח, יש לצפות בחומר מתאים).

הערה: קולט אדים הניצב מעל כיריים טריפות, כיון שקשה לנקותם, אין אלא לנקותם היטב ולבודדם על ידי עיטוף בנייר אלומיניום או נייר, לשלול חזרת אדים ונטיפות לתוך התבשילים מאלמנט טרף בטירוף.

תנורים

תנור אפיה רגיל (פועל בחשמל או בגז) אחר המתנת 24 שעות בלא שימוש, יש לנקותו באופן יסודי, במידת הצורך, בעזרת "מפשרי שומנים" (אין להתייחס לנקודות שחורות או חומות יבשות, שאינן נקלפות בעזרת הציפורן), יש להפעילו במשך כשעה במידת החום המרבית כאשר הרשת (להנחת התבניות על גבה, בתוך התנור) והתנור כשר לשימוש. תבניות האפייה – אינן ניתנות להכשרה, אלא ב"ליבון חמור" – החזקתן באש, עד יאדימו ויוציאו ניצוצות (לא ניתן לביצוע בתנאים ביתיים, ואף הורס את ציפוי התבנית). ניתן להצטייד בתבניות חד-פעמיות (שלצורך שימוש עד פעמיים, אף כשהן תוצרת חו"ל – אינן צריכות הטבלה).

תנור "פירוליטי" (המנקה עצמו) ניתן להכשרה, לאחר המתנת 24 שעות בלא שימוש, וניקוי כנ"ל, בהפעלת התכנית המלאה(כ 45 דקות), והתנור כשר לשימוש, כמובן בתבניות אחרות כנ"ל.

"טוסטר אובן" בדרך כלל אינו ניתן לניקוי מוחלט, כיון שבשימושו השוטף מתלכלכים מאד המסילות, הדפנות ובעיקר התקרה המלאה בספירלות – גופי חימום – על כן לא ניתן להשתמש בתנור, שכזה, הטרף בטירוף.

עצה (טיפ אמיתי) לחימום מזון בכל תנור שבעולם בלא הכשרתו

במידה ועוטפים את המאכל בשתי עטיפות הרמטיות, ובין שתיהן יבש לחלוטין, ניתן לחמם את המזון, אפילו בתנור ששימש למאכלים אסורים (הוראת אגרות משה יו"ד א, מ ויביע אומר ח"א) (בדומה למנות מהדרין המוגשות במטוסים בעטיפה כפולה, בהיותן מחוממות בחברות טיסה זרות, בתנורי טריפה).

מיקרו גל

תנור מיקרו גל מצוי וקלאסי, המשמש לחימום ולהפשרה בלבד , ללא "גוף משחים" – ניתן להכניס לתוכו מזון העטוף בעטיפה אחת הרמטית בשקית ניילון אטומה, או כל חד פעמי מפלסטיק או קל-קר – שאינם מחוררים. כמו כן, ניתן להכשירו בקלות, על ידי ניקויו ביסודיות כולל הצלחת המסתובבת, הכנסת כוס מים נקיים והפעלתו במשך 4-5 דקות עד שכולו יתמלא באדים – כבולעו כך פולטו, שהרי התנור עצמו אינו מתחמם כלל בזמן השימוש, והרי הוא כאילו נקנה עתה בחנות. הערה: במידה ומשתמשים בצלחת עצמה, יש להטבילה לפני השימוש, אא"כ מדובר במלון, אכסניה, שבהם הכלים לא נועדו לשימוש פרטי.

טוסטר משטחים

כאשר המזון מונח ישירות על גבי המשטח – לא ניתן להכשיר ולהשתמש בכלי זה אלא על ידי "ליבון חמור", שכנ"ל אינו ניתן לביצוע כמעט, ויש להימנע מלהשתמש בו

מיחם, קומקום, סמוואר ו"מיני בר" למים חמים

בדרך כלל משמשים לחימום מים בלבד, יש למלא את הכלי במים ככל שניתן, להרתיח את המים היטב, כאשר המכסה מונח עליהם, לאחר ההרתחה, יש לאפשר למים לצאת מבעד לברז, לשפוך את המים שהורתחו, וב"מיני בר" יש לצקת רותחין מבחוץ באזור הברז, לשלול בליעות מאיסורים שלתוכם יצקו את המים ישירות דרך הברז, והכלים כשרים לשימוש. הערה: לעניין השימוש במקררים ומקפיאים בשבת ויום טוב – להלן.

מדיח כלים

יש להמתין 24 שעות בלא שימוש, להוציא את הרשתות עליהם מונחים הכלים, לנקות אותן, וכמובן, את פנים המדיח ביסודיות, כולל ניקוי הפילטר , ואז למלא את המדיח במים עד המקסימום, להרתיח את המדיח עד הטמפרטורה המרבית, להוציא את המים, ואז ניתן להשתמש במדיח.

הכשרת כלים והגעלתם

כידוע, הכלל הוא – "כבולעו כך פולטו" כל הבולע ברותחים או עם רוטב וכו' הכשרתו, לאחר המתנת 24 שעות ללא שימוש, בהגעלה במים רותחים מעלים בועות, העומדים על אש או על חשמל, (לא במים שהתחממו בדוד שמש), לאחר ניקוי וייבוש הכלי, מכניסים אותו למי ההגעלה, ואין צורך שהכלי יוכנס כולו במים המבעבעים בבת אחת , אלא אפילו חלק חלק, העיקר שכל חלקי הכלי יהיו בסוף התהליך, בתוך המים הרותחים המבעבעים, ונהוג לאחר מכן לשטוף הכלי במים קרים. כלים שמשתמשים באש עצמה(שיפודים, רשתות מנגל וכדומה) – חייבים ליבון חמור, היינו העמדתם באש עד שיאדימו ויוציאו ניצוצות – קשה וכמעט בלתי אפשרי לביצוע בתנאים ביתיים.

הערה: כלי זכוכית אינם צריכים הכשרה, אף אם שתו או אכלו בהם בבוקר חלבי – אם נשטפים ביסודיות, בעזרת סבון יכולים לעבור לשימוש בשרי. אף בני אשכנז שלעניין כלי חמץ לפסח, אינם מכשירים כלי זכוכית – עפ"י דעת רבי יחיאל מפריז – חומרה לפסח, אבל כל השנה מבשר לחלב ולהיפך – אין בעיה (פרי מגדים)

ראוי ונכון שבכל מטבח מהדרין, יהיו סט כוסות וצלחות זכוכית ודורלקס נפרדים לחלבי ולבשרי, מחשש שמא ישלפו כלי תוך כדי סעודה, מהכיור, ולא ישטפוהו כראוי(דברים שומניים, אינם מתנקים בלי ספוגית וסבון), על כן, לכתחילה מייחדים כלי זכוכית נפרדים, אבל כנ"ל ההלכה מאפשרת, שימוש לחילופין, בפרט כשנמצאים בתנאי נופש, ואין די כלים. בספרנו הכשרות פרק ג' , באופן מפורט – הלכות הגעלת הכלים.

 

שבת כהלכה בנופש

עירוב בפרט בחו"ל ואף בארץ, ישנם מקומות נופש שאין מצוי בהם עירוב כלל. אמנם, קמפוס המגודר כולו בגדר כשירה – כולו רשות היחיד, אולם כשמתארחים שם כמה משפחות, ואין במקום, כאמור עירוב כללי [שיתופי מבואות] – צריכים להניח "עירובי חצרות", כשאחד מבני החצר מקנה לכולם פת וכו' ומברך "…. על מצות עירובי חצרות". יש במתחם משפחות גויים, יש ליידעם ולקבל הסכמתם לביצוע "אקט יהודי" הכולל את שטחם, בשבת.

בארץ, ניתן לקבל מידע מעודכן על הימצאות עירוב והקיפו בכל רחבי הארץ, ב"מרכז לעירובין בארץ הקדש" רח' שטראוס 10 ירושלים טלפון 025000253.

תחום שבת

בכל מקום יישוב, כאשר יוצאים מתחום השטח הבנוי, בהליכה של כ 10 דקות – יוצאים מחוץ לתחום שבת, מידע עדכני וייעוץ אודות יציאה מחוץ לתחום, ניתן לקבל בארגון "ערבתם" בטלפקס -0722722909.

חיישני תאורה

במקומות נופש רבים, בכניסה למתחם או בהתקרבות לבית, מופעלים על ידי העובר מנגנון "אלקטרוגלי" או מנגנון "אינפרא אדום דומם" המקרין גלים לאזור מסוים, ובכניסת האדם לאזור המוקרן, חוזרים גלים בתדירות משתנה, המפעילים תאורה, רוב גדולי הפוסקים התירו לעבור שם, כשעוברים לתומם (יש למנוע "משחקי ילדים" של הדלקה וכיבוי), ובתנאי שאין חושך מוחלט בסביבה (פסיק רישא דלא ניחא ליה, במלאכה הנעשית מאליה, בלא פעולת אדם מחושבת, "מלאכת מחשבת אסרה תורה"). יש לציין, שהגרי"ש אלישיב זצ"ל מסכים להנ"ל בתאורת רחוב, אבל בתאורה שבחזית הבית ובתוכו, יש להמתין, או לבקש בדרך סיפור, שיעבור גוי.

מצלמות אבטחה

בית שמותקן בו "וידאו ביטחון" בכניסה, ותמונת הנכנס מופיעה על מסך, אם הושאר דולק מערב שבת או הופעל על ידי גוי – מותר לעבור שם, שאין כאן כתיבה, אלא גלי זרם חשמלי הגורמים להיווצרות תמונה, והכוונה לשמירת הביטחון (תשובת הגרש"ז אויערבך זצ"ל בכת"י, הובאה בשלחן שלמה ש"מ, י"ב(.

המתארחים בארץ או בחו"ל בשבת, מחובתם לברר מערב שבת

  1. האם דלתות המלון והחדרים אינן חשמליות ואינן מופעלות על ידי "עין אלקטרונית" או "כרטיס חכם" ?
  2. אין בחדרים חיישנים המפעילים או מכבים חשמל ומזגנים בפתיחת הדלת ?
  3. .האם ברזי המים, אינם מופעלים על ידי חיישן, ולאחר הרמת היד, אין מופעל פן לייבוש הידיים ?
  4. .אין באסלה או ב"ניאגרה" מיכל שמטרתו לצבוע את המים בכל שימוש, ואם כן, כשהמיכל תלוי באסלה, יש להוציאו (בשבת – בשינוי) או להרחיקו ממרכז זרם המים, כשהמיכל בניאגרה – יש להוריד את במים בשינוי.

מזגנים

מזגנים רגילים (שאינם מופעלים ע"י חיישן) – מותרת כניסה ויציאה מהחדר או פתיחת חלונות, שכל אלו נחשבים "גרמא ואינו מכוון". מזגן בטכנולוגיית אינוורטר – פועל ברציפות משתנה בלי ניתוק והפעלת המנוע (פרט למקרים קיצוניים, בלתי שכיחים) והפעלתו מלפני שבת, מותרת לכתחילה. מקררים דיגיטליים, המצויים כיום, מן הדין יש לבטל, בראש ובראשונה את הזיקה של פתיחת וסגירת הדלת לתאורה ולמאוורר.

בדגמים מתקדמים יותר, המפסקים מוסלקים בפנל של הדלת, ולא ניתן להבחין בהם בעין או בגישוש עם האצבעות, ישנם גם כן, צגים חיצוניים המראים את מידת הטמפרטורה ורמת הקור, ויש לבדוק אם הם נדלקים וכבים מיד עם פתיחת הדלת.

העצה המעשית והיעילה ביותר: להצטייד ב"טיימר – שקע" עם זיזים, ולפני שבת לכוון את פעילות המקרר, שייכבה בזמנים שבהם ייעשה השימוש במקרר, ללא חששות כל שהן. מקררים קטנים – "מיני" המצויים בחדרי אירוח, נפחם מצומצם, ובדרך כלל אין בהם בעיות הלכתיות, פרט לתאורה – אם קיימת, שאותה יש לשלול לפני שבת, או להשתמש ב"טיימר שקע" הנ"ל. הערה: ישנם בתי מלון שפתיחת המקרר או הוצאת מצרכים מלווה ברישום בקבלה או במרכז המיחשוב, וחובה לבטלו לפני שבת.

מקפיאים

ישנם סוגי מקפיאים שונים DEFROST) וכן  (NOFROSTובהם: התראות דלת או טמפרטורה באמצעות נורית או זמזם, מערכות הפשרה אוטומטיות ומאווררים לפיזור או סחרור האוויר, וכן תצוגה דיגיטלית חיצונית, וחלק מהם לא ניתן כלל לביטול לפני שבת, על כן, יש לרכז את כל המזון הנצרך לשבת במקפיא שהוא חלק מהמקרר, ולהימנע מפתיחת מכשיר המשמש רק כמקפיא, בשבת. קיימת אפשרות לחיבור המקפיא לשעון שבת, וכמובן, שבמקפיא, ניתוק אפילו לפרקי זמן ממושכים אינו משמעותי לפעולת המקפיא.

ברירת מחדל: לא הוכנו הסידורים הנדרשים לפתיחת המקפיא בשבת, יש לכסות את צג התצוגה החיצוני ולפתוח את דלת המקפיא בשבת בשינוי

חימום מאכלים לכבוד שבת במקום שאין בו פלטה של שבת

על גבי אש גלויה [כיריים של גז, חשמליות, אינדוקציה וכדומה]מותר להשאיר לפני שבת, אך ורק תבשיל שהוא כבר מבושל לפני שבת "כמאכל בן דרוסאי" – דהיינו חצי בישולו, אז מותר להשאירו, כיון שכבר לא חוששים שאדם יבא לעשות פעולות למהר את הבישול.

היתר נוסף בשולחן ערוך, שם, להשאיר על אש גלויה, תבשיל אפילו אינו מבושל כלל אם בתוך הסיר גם כן חתיכת בשר בקר בלתי מבושלת, והיינו, אם התבשיל מיועד לאכילה לשבת ביום, כיון שהבשר לא ראוי לסעודת הערב- לא חששו שנעשה פעולות למהר את הבישול. כלשון השו"ע: "משום שמסיח דעתו ממנו".

מיחם המים [שמשאירים על אש גלויה, כמו המיחם החשמלי – במצב שבת, או המונח על גבי הפלטה], חובה שהמים שבתוכם ירתחו לחלוטין ויבעבעו לפני כניסת שבת, שאם לאו הרי עדיין אין המים מבושלים כל צרכם, וכאשר יוציאו מן המיחם בשבת מים, השארית שנשארה תמהר להתבשל [כיון שהכמות קטנה] ויעברו על איסור בישול המים. לא הספיקו להרתיחם, מותר יהיה בשבת אך ורק לערות את כל המים ולהכין בהם תה או קפה, באופן שלא יישארו במיחם מים נותרים.

השארת מאכלים בתוך תנור אפיה

תנור חשמלי המופעל על ידי ווסת חום [טרמוסטט] : מותר להשאיר בתוכו מלפני שבת מאכלים המבושלים כל צרכם, אבל אין לפתוח את דלתו בשבת, אלא כשהתנור הפסיק לפעול [על ידי ה"טיימר" או "שעון שבת"], או כשנורית הבקרה דולקת ומראה שהתנור כעת פועל, ואזי, פתיחת הדלת לא תגרום להדלקתו מידית על ידי החיישן, כפי שקורה במהלך אפייה בתנור. כמו כן, פתיחת הדלת מותנת בכך, שפתיחת הדלת אינה גורמת לשום פעולה חשמלית. נשאר בתנור מאכל שעדיין אינו מבושל או אפוי כל צרכו – אסור בשום אופן לסגור את דלת התנור.

תנור חשמלי ב"מצב שבת" [המבטל את פעילות הטרמוסטט]: מותר להשאיר בו מלפני שבת, אוכל המבושל כל צרכו, ומותר לפתוח את דלתו בכל עת שרוצים. אולם אם האוכל שבתוכו, עדיין לא מבושל כל צרכו, אסור בשום אופן לסגור את דלתו.

הערה : החזרה והכנסת מאכלים לכל סוגי התנורים – אסורה בשבת, בכל אופן, לכל העדות ולכל הדעות – משום שהמכניס לתנור בשבת נראה כמבשל בשבת קדש.

הליכה על גבי דשא

מותר ללכת, לשבת או לשכב על גבי דשא בשבת, ואף לפרוס בעדינות שמיכה או מחלצת. אבל כשהדשא או עשבים גבוהים 30 ס"מ אסור לרוץ עליהם (משום פסיק רישיה של מלאכת קוצר). צמחייה או עצים בגובה של 30 ס"מ ומעלה, אסור להזיזם בשבת, משום טלטול מוקצה.

ערסל ונדנדה

אסור לעלות או להתנדנד בערסל או נדנדה התלויים אפילו רק בצדם האחד בעץ. אבל כשתלויים בוו או מוט ברזל התלויים בעץ – מותר. כמו כן, אסור לתלות בענף או על חבל הקשור לעץ, מעיל, תיק או מגבת, ולא להורידם.

השתזפות

מותר לטייל בקיץ אף בשמש יוקדת, והפנים או הידיים מקבלות "צבע", כיון שאין מתכוונים להשתזף. אבל אסור לשבת במכוון על גבי מרפסת מוצפת שמש (כמובן בצניעות) על מנת להשתזף, וזאת משלש סיבות: א. מחשש שמא יבואו להשתמש במריחת משחה או קרם, להגנה מפני קרינת יתר.  ב. משום איסור "צובע", החשיפה לקרני השמש היא המשנה את צבע העור, ועכ"פ יש בזה "צובע מדרבנן". ג. יש בכך משום אסור רפואה בשבת, שנאמר: "שמש צדקה מרפא בכנפיה". (שו"ת מנחת יצחק, שו"ת חלקת יעקב וכף החיים סי' קס"א וקצות השולחן קמ"ד). כאמור, אם הכוונה רק לתענוג בעלמא ולא לשיזוף העור – מותר. (שו"ת אז נדברו).

משקפיים בעלות עדשות שמשתנה צבען בחשיפה לשמש

לדעת רוב רובם של הפוסקים הדבר מותר, מפני שאין דעת בני אדם לראות זאת כצביעה, ובשונה מהשתזפות, שם לתוצאה יש קיום לימים רבים, מה שאין כן, במשקפיים אלו, הרי זה דומה לאדם העומד מול מראה וצבע בגדו משתקף במראה, האם יעלה על הדעת לומר לו, אל תזוז, כי מראה צבע הבגד ייעלם מן המראה ?…. ואין זה דומה אלא למחוגי שעון המצופים בזרחן המאפשר אף כמעט בחשיכה לראות את השעה, אבל אין בזה כהבאת צבע ושינוי גון, אלא כהשתקפות זמנית בלבד (אגרות משה יחווה דעת, שבט הלוי, בצל החכמה, הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגר"נ קרליץ שליט"א)

הערה: במקומות שאין ערוב, אסור לצאת בשבת במשקפי שמש, אלא אם כן, משקפי הראייה, בעלות התכונה הנ"ל.

 

תפילת עמידה במקום שאינו מקורה

שולחן ערוך צ, ט"ז: אסור להתפלל תפילת עמידה במקום שאינו מקורה – מפני שאין עליו אימתא דשמיא . פרט למתפלל ליד הכותל, במקום המקדש, או בדרך שאין מקום מכוסה, יתפלל בצדי אילנות שבדרך, כנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה" – יצחק תיקן תפילת מנחה, ומבאר הבית יוסף: הכיצד התפלל יצחק בשדה ? שתי תשובות בדבר: 1. התפלל במקום המקדש, מקום עקידתו.על כן מותר לכתחילה להתפלל תפילת עמידה ברחבת הכותל המערבי – אין שם מצב, שאין עליו יראת שמים. 2. התפלל בצד שיחים ["לשוח"] ואילנות שבדרך.

מזוזה במלונות וצימרים

השוהה בבית מלון או בצימר פחות מחודש – אינו צריך להניח מזוזה כדין, כדין השוכר בית בחו"ל או המתגורר בפונדק בא"י, שפטור עד חודש. אבל בארץ ישראל, כששוכרים דירה או מחליפים דירה המשמשת במשך השנה למגורים פרטיים – אסור לישן שם אפילו לילה בלי מזוזה.

הערה: אף שאסור לאדם לשהות עם אשתו, אפילו שעה קלה בלא הימצאות כתובתם, כיון שהכתובה במקום ידוע ושמור, ובפרט, לנוהגים בירושלים מדורי דורות, שהכתובה אצל החמות (מקום מאד בטוח) – אין צורך להביאה למקום הנופש.

ד' ישמור צאתכם ובואכם לחיים ולשלום עד העולם

כתובת לברורים וקבלת "דפי הלכה" במייל הרב יצחק יעקב פוקס.  ס[email protected]

או בפקס: 025372586 פלאפון 0548483398

מחבר הספרים: תפילה כהלכתה, הליכות בת ישראל, הכשרות, הליכות בין אדם לחברו והליכות תינוקות וקטנים

 

בין הזמנים הרב יצחק יעקב פוקס כשרות נופש

אולי גם יעניין אותך

לפתע קריין שדה-התעופה התחיל לצעוק: ''פוקס - תל אביב''. הרגשתי שהלב שלי דופק. מה קרה?
"על אף שזכיתי לסיים ש"ס כמה פעמים, ונבחנתי על הש"ס במסגרות כאלו ואחרות, הרגע המיוחד היה עת הצטרפתי לתכנית 'קניין ש"ס' של דרשו".
כשניגשתי אל האיש בבית הכנסת והשבתי לו את הכסף שהלווה לי, צהלו פניו ובשמחה עצומה קרא: "ברוך השם! ברוך השם! יישר כוח ותודה רבה!"
לשכנע את סופרי הסת"ם שיכתבו את הפסוק בשירת הים כפי שיטתו...
"גם אנחנו מופתעים מגודל ההצלחה של גליונות 'לקראת שבת'!"
כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ בהדלקה בל"ג בעומר תש"פ במירון
הופיע! לקראת שבת פרשת תצוה - פורים
פורים במודז'יץ
פורים ב'ברסלב' מאה שערים
מרן זצ"ל: "זכר למחצית השקל מגן מכל מיני חולאים!"
"אם מצאתי חן בעינך המלך יינתן לי נפשי בשאלתי" ● אוצר הסגולות המלא ליום הפורים
"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה"
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"הרוצה שיתקבלו בקשותיו, יתפלל עליהן בראש חודש אדר"
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
הופיע! לקראת שבת פרשת תצוה - פורים
פורים במודז'יץ
פורים ב'ברסלב' מאה שערים
מרן זצ"ל: "זכר למחצית השקל מגן מכל מיני חולאים!"
"אם מצאתי חן בעינך המלך יינתן לי נפשי בשאלתי" ● אוצר הסגולות המלא ליום הפורים
"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה"
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"הרוצה שיתקבלו בקשותיו, יתפלל עליהן בראש חודש אדר"
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
60 שניות מרתקות על הדף היומי

מדוע רבא רק מלח את הדג שיבוטא ולא בישלו?

דקה מתוקה – 60 שניות על הדף היומי / / מסכת פסחים דף קו

60 שניות מרתקות על הדף היומי

מה תקנתו של נפתלי שהיה קל לרוץ והלא פסיעה נוטלת ממאור עיניו של אדם?

דקה מתוקה – 60 שניות על הדף היומי / / מסכת פסחים דף קה

60 שניות מרתקות על הדף היומי

כיצד גרם הצדיק רבי שמחה בונם ורנר לישישה מופלגת שלא להסתכן בצום יום הכפורים?

דקה מתוקה – 60 שניות על הדף היומי / / מסכת פסחים דף קד

60 שניות מרתקות על הדף היומי

מדוע טרח הגרי"ש אלישיב להגיש בשמים לנער בר מצוה?

דקה מתוקה – 60 שניות על הדף היומי / / מסכת פסחים דף קג

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/193
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
    • ערוץ 2000
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר