מדריך הלכתי לנופשים, למטיילים, ולמתארחים

הרב יצחק יעקב פוקס

"ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה" (בראשית י"ב, ב) – כך נתברך אבינו אברהם, על ידי הקב"ה ביוצאו לדרך, לפי שהדרך גורמת…. וממעטת…. לכך הוזקק לשלש ברכות" (רש"י שם), "בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחתיך" (משלי ג, ו) – בפרט כשיוצאים לדרך זקוקים ביותר ל"דבר ד' – זו הלכה" וכדברי יעקב אבינו: "אם יהיה אלוקים עמדי, ושמרני בדרך הזה אשר אני הולך….. ושבתי בשלום אל בית אבי" אימתי, כאשר בכל אשר נפנה ונלך "והיה ד' לי לאלוקים".

"צידה לדרך"

היוצאים לדרך, למקומות שלא ניתן להשיג שם מוצרי מזון כשרים, מחובתם להצטייד במזון כשר לבל ייכשלו באכילה אסורה, מפני שאסור לאדם להכניס עצמו למצב, בו ייאלץ לעבור על איסורים בדרך. כיום, ניתן להצטייד במוצרי מזון רבים ומגוונים, השומרים על טריותם בדרך, אף ללא קירור, והחכם עיניו בראשו, לצאת לדרך עם כמות מספקת של "כלים חד פעמיים", כולל תבניות אפייה חד- פעמיות (שלא בכל מקום ניתנות להשגה). בכלל זה, רטבים, ממרחים ותבלינים כשרים, הנחוצים כידוע, לנופשים המכינים את מאכליהם בעצמם .

[זאת, בדומה לצורך, לברר הימצאות מקום תפילה, מקווה טהרה, חוף לרחצה נפרדת (המותר לרחצה) וכדומה, כלשון הגרש"ז אויערבך זצ"ל במכתבו שנדפס בספרי "תפילה כהלכתה": "אין מן הראוי לנסוע ביודעין, למקום בו לא תתאפשר תפילה בציבור, אא"כ לצרכי רפואה פרנסה או מצווה"

רשימת מוצרי מזון ושתייה הניתנים לרכישה בכל מקום מבלי לחשוש לכשרותם

קפה וקקאו טהורים 100% תה מקורי ללא תוספת טעמים, סוכר, מלח, דבש דבורים טהור, פלפל שחור, פריכיות אורז, ביצי תרנגולת בקליפתן (צידם האחד חד והשני כד והחלמון במרכז הביצה), והמוכר אומר לפי תומו, שהן ביצי תרנגולות, משקה "קוקה קולה" מקורי, בירה לבנה בלא תוספת טעמים, פסטה בסיסית, בלתי מבושלת (כל הסוגים, ללא תוספת טעמים ורטבים), אורז וקטניות (גולמיים), ירקות ופירות (ספק ערלה בחו"ל – מותר) כולל ערמונים, פרט לגידולי ארץ ישראל החייבים בתרומות ומעשרות, מספק בלא ברכה – כולל במיצים טבעיים. ולקינוח, במבה רגילה (מרסק בוטנים בלבד) – הכשרה בכל העולם.

איחסון

המתגוררים בבית מלון או אכסניה ולרשות כל המתארחים, מקרר או מקפיא משותף, ויתכן, שמשמשים גם כן, לאיחסון מזון שאינו כשר, חובה עליהם לעטוף את מאכליהם בשני סימונים, כגון באריזה מוכרת ובנוסף בקשר או בנייר דבק, שניכר מיד אם נפתחו. לשלול החלפה, ובפרט מחשש איסור "בשר שנתעלם מן העין".

מקום האכילה והקנייה

הנמצאים בבית קפה, מסעדה, או חדר אוכל שמגישים או אוכלים שם מזון שאינו כשר, אף אם מזונם כשר ונאכל בכליהם הכשרים, לא יקבעו את מקום אכילתם, באותו מקום – מחשש מראית העין. ויש האוסרים, משום כך, לקנות דברי מזון הכשרים למהדרין, אם הם נמכרים בחנות שנמכר בה גם כן מזון שאינו כשר – אלא אם כן, בשעת הדחק, כשהמוצרים הכשרים, חיוניים ביותר. יהודי וגוי האוכלים על שולחן משותף, כגון ברכבת, במטוס או בחניון ומסעדה, מותר ליהודי לאכול משלו, ואין חוששים שמא יבוא היהודי לאכול ממאכלי הגוי (פרט לגוי האוכל מפת עכו"ם שלו, שצריך "היכר" ביניהם).

שימוש בכלים

הנמצאים בדרך, בטיול או חניון, ואין להם אלא סכין חלבית או בשרית, מותרים לחתוך בה לחם, ירקות ופירות ומאכלי פרווה – כולם קרים, אפילו כדי לאכול את הנחתך עם מאכלים מהמין השני (חלבי או בשרי), בתנאי שהסכין נקייה ומקונחת היטב, ואין חותכים בה דבר חריף (בצל, שום, צנון, פלפלים חריפים, לימון ומלפפונים מאד מלוחים או חמוצים), כדי לאוכלם עם המין השני.

כלים המשמשים לאכילה במקום המיועד לאורחים או לקוחות(בתי קפה, מסעדות, מלונות או בתי הארחה), מותר להשתמש בהם, בשעת הצורך, ללא הטבלה, אף שיוצרו או נקנו מגוי. הקונים כלי גויים (חדשים בדרך) ואין באפשרותם להטבילם, יגמרו בדעתם בשעת התשלום, שאינם מתכוונים לקנותם, ורשאים להשתמש בהם עד שיגיעו למקום מקווה, ים או נהר (עצת הגרש"ז אויערבך זצ"ל). כלי זכוכית, ניתן להטבילם, כשאין מקווה, בשלג, בתנאי שהכלי מכוסה כולו, ויש שם כמות שלג, של ארבעים סאה (576 ליטר – שיעור חזון איש).

 

הדרכה והנחיות לשימוש בכשרות, במכשירי מטבח שאינו כשר

משטחי העבודה [- שיש, נירוסטה או עץ]

משטחי העבודה העשויים שיש מקורי [- ניתן לאבחון בתחושת חספוס בקצות האצבעות המחליקות באזורים שונים], וכן משטחי נירוסטה, ניתנים להכשרה לאחר ניקוי יסודי וניגוב, בעירוי מים רותחים מבעבעים, מתוך קומקום או מיחם המחוברים בעזרת חוט מאריך, כאשר יוצקים על רצועה, רצועה, לאורך השיש, כאשר בין שפיכה לשפיכה, גורפים את המים שכבר הצטננו ומייבשים, כדי שהמשך הפעולה יהיה אפקטיבי. משטחים העשויים "שיש" יצוק מחומרים שונים [כ"שיש קיסר"], או עץ וכדומה, יש להקפיד על ניקיונם, ולהימנע מלהניח ישירות, על גביהם, כלים חמים, אלא על גבי משטח או מגבת פרוסה המתאימה לסיר. הונחו בטעות סיר או מחבת חמים, ישירות על המשטח – במידה והמקום היה יבש, האוכל והכלי כשרים, היה המקום רטוב – האוכל לרוב כשר, ואת הכלי יש ללבן קלות בתחתיתו בהחזקתו מעל להבה, מספר שניות בכל נקודה.

הכיור

כיור העשוי נירוסטה, ניתן להכשירו לשימוש, על ידי ניקויו ביסודיות, יבושו, ועירוי מים רותחים מעלים בועות, כנ"ל לעניין הכשרת שיש מקורי ומשטחי נירוסטה. כיור העשוי חרסינה – אינו ניתן להכשרה, ויש להימנע מלהניח בקרקעיתו, כלים חמים, ולא להשהות בתוכו סכו"ם וכלים אפילו קרים במשך 24 שעות רצופות (כבוש כמבושל"). ויש הרוכשים שני משטחי פלסטיק בצבעים שונים ומזוהים ומניחים אותם לחילופין על גבי קרקעית הכיור, לשימוש חלבי ובשרי – בנפרד.

כיריים

כיריים המשמשות לבישול, טיגון וחימום מאכלים באמצעות גז או חשמל – יש לנקותם באופן יסודי, ולהתייחס אליהם כמשטח טרף, על כן, יש להקפיד שכל כלי שיונח על גבם יהיה יבש בתחתיתו (אזי אינו בולע ואינו פולט), וכמובן, מאכל חם שנפל על פני הכיריים – נועד לפח האשפה, בדומה לכיריים במטבח כשר למהדרין המשמשות גם לחלבי וגם לבשרי, ולפעמים לצליית כבד – שדינן "טריפה". כמו כן, אין לנקות ולשטוף את חלקי הכיריים [- הטריפה] מעל כלים כשרים, בוודאי לא במים חמים, ויש לייחד כרית ניקוי (סקוץ') מיוחד לצורך ניקוי זה.

כיריים "קרמיות" או "אינדוקציה" ניתנים לשימוש, לאחר ניקוי יסודי, בהנחת הכלים על גבן ישירות בכירי אינדוקציה ה"עיגולים" עליהם מונחים הכלים מלבנים את עצמם נון-סטופ (אף לפסח, אלא שאת שאר השטח לקראת פסח, יש לצפות בחומר מתאים).

הערה: קולט אדים הניצב מעל כיריים טריפות, כיון שקשה לנקותם, אין אלא לנקותם היטב ולבודדם על ידי עיטוף בנייר אלומיניום או נייר, לשלול חזרת אדים ונטיפות לתוך התבשילים מאלמנט טרף בטירוף.

תנורים

תנור אפיה רגיל (פועל בחשמל או בגז) אחר המתנת 24 שעות בלא שימוש, יש לנקותו באופן יסודי, במידת הצורך, בעזרת "מפשרי שומנים" (אין להתייחס לנקודות שחורות או חומות יבשות, שאינן נקלפות בעזרת הציפורן), יש להפעילו במשך כשעה במידת החום המרבית כאשר הרשת (להנחת התבניות על גבה, בתוך התנור) והתנור כשר לשימוש. תבניות האפייה – אינן ניתנות להכשרה, אלא ב"ליבון חמור" – החזקתן באש, עד יאדימו ויוציאו ניצוצות (לא ניתן לביצוע בתנאים ביתיים, ואף הורס את ציפוי התבנית). ניתן להצטייד בתבניות חד-פעמיות (שלצורך שימוש עד פעמיים, אף כשהן תוצרת חו"ל – אינן צריכות הטבלה).

תנור "פירוליטי" (המנקה עצמו) ניתן להכשרה, לאחר המתנת 24 שעות בלא שימוש, וניקוי כנ"ל, בהפעלת התכנית המלאה(כ 45 דקות), והתנור כשר לשימוש, כמובן בתבניות אחרות כנ"ל.

"טוסטר אובן" בדרך כלל אינו ניתן לניקוי מוחלט, כיון שבשימושו השוטף מתלכלכים מאד המסילות, הדפנות ובעיקר התקרה המלאה בספירלות – גופי חימום – על כן לא ניתן להשתמש בתנור, שכזה, הטרף בטירוף.

עצה (טיפ אמיתי) לחימום מזון בכל תנור שבעולם בלא הכשרתו

במידה ועוטפים את המאכל בשתי עטיפות הרמטיות, ובין שתיהן יבש לחלוטין, ניתן לחמם את המזון, אפילו בתנור ששימש למאכלים אסורים (הוראת אגרות משה יו"ד א, מ ויביע אומר ח"א) (בדומה למנות מהדרין המוגשות במטוסים בעטיפה כפולה, בהיותן מחוממות בחברות טיסה זרות, בתנורי טריפה).

מיקרו גל

תנור מיקרו גל מצוי וקלאסי, המשמש לחימום ולהפשרה בלבד , ללא "גוף משחים" – ניתן להכניס לתוכו מזון העטוף בעטיפה אחת הרמטית בשקית ניילון אטומה, או כל חד פעמי מפלסטיק או קל-קר – שאינם מחוררים. כמו כן, ניתן להכשירו בקלות, על ידי ניקויו ביסודיות כולל הצלחת המסתובבת, הכנסת כוס מים נקיים והפעלתו במשך 4-5 דקות עד שכולו יתמלא באדים – כבולעו כך פולטו, שהרי התנור עצמו אינו מתחמם כלל בזמן השימוש, והרי הוא כאילו נקנה עתה בחנות. הערה: במידה ומשתמשים בצלחת עצמה, יש להטבילה לפני השימוש, אא"כ מדובר במלון, אכסניה, שבהם הכלים לא נועדו לשימוש פרטי.

טוסטר משטחים

כאשר המזון מונח ישירות על גבי המשטח – לא ניתן להכשיר ולהשתמש בכלי זה אלא על ידי "ליבון חמור", שכנ"ל אינו ניתן לביצוע כמעט, ויש להימנע מלהשתמש בו

מיחם, קומקום, סמוואר ו"מיני בר" למים חמים

בדרך כלל משמשים לחימום מים בלבד, יש למלא את הכלי במים ככל שניתן, להרתיח את המים היטב, כאשר המכסה מונח עליהם, לאחר ההרתחה, יש לאפשר למים לצאת מבעד לברז, לשפוך את המים שהורתחו, וב"מיני בר" יש לצקת רותחין מבחוץ באזור הברז, לשלול בליעות מאיסורים שלתוכם יצקו את המים ישירות דרך הברז, והכלים כשרים לשימוש. הערה: לעניין השימוש במקררים ומקפיאים בשבת ויום טוב – להלן.

מדיח כלים

יש להמתין 24 שעות בלא שימוש, להוציא את הרשתות עליהם מונחים הכלים, לנקות אותן, וכמובן, את פנים המדיח ביסודיות, כולל ניקוי הפילטר , ואז למלא את המדיח במים עד המקסימום, להרתיח את המדיח עד הטמפרטורה המרבית, להוציא את המים, ואז ניתן להשתמש במדיח.

הכשרת כלים והגעלתם

כידוע, הכלל הוא – "כבולעו כך פולטו" כל הבולע ברותחים או עם רוטב וכו' הכשרתו, לאחר המתנת 24 שעות ללא שימוש, בהגעלה במים רותחים מעלים בועות, העומדים על אש או על חשמל, (לא במים שהתחממו בדוד שמש), לאחר ניקוי וייבוש הכלי, מכניסים אותו למי ההגעלה, ואין צורך שהכלי יוכנס כולו במים המבעבעים בבת אחת , אלא אפילו חלק חלק, העיקר שכל חלקי הכלי יהיו בסוף התהליך, בתוך המים הרותחים המבעבעים, ונהוג לאחר מכן לשטוף הכלי במים קרים. כלים שמשתמשים באש עצמה(שיפודים, רשתות מנגל וכדומה) – חייבים ליבון חמור, היינו העמדתם באש עד שיאדימו ויוציאו ניצוצות – קשה וכמעט בלתי אפשרי לביצוע בתנאים ביתיים.

הערה: כלי זכוכית אינם צריכים הכשרה, אף אם שתו או אכלו בהם בבוקר חלבי – אם נשטפים ביסודיות, בעזרת סבון יכולים לעבור לשימוש בשרי. אף בני אשכנז שלעניין כלי חמץ לפסח, אינם מכשירים כלי זכוכית – עפ"י דעת רבי יחיאל מפריז – חומרה לפסח, אבל כל השנה מבשר לחלב ולהיפך – אין בעיה (פרי מגדים)

ראוי ונכון שבכל מטבח מהדרין, יהיו סט כוסות וצלחות זכוכית ודורלקס נפרדים לחלבי ולבשרי, מחשש שמא ישלפו כלי תוך כדי סעודה, מהכיור, ולא ישטפוהו כראוי(דברים שומניים, אינם מתנקים בלי ספוגית וסבון), על כן, לכתחילה מייחדים כלי זכוכית נפרדים, אבל כנ"ל ההלכה מאפשרת, שימוש לחילופין, בפרט כשנמצאים בתנאי נופש, ואין די כלים. בספרנו הכשרות פרק ג' , באופן מפורט – הלכות הגעלת הכלים.

 

שבת כהלכה בנופש

עירוב בפרט בחו"ל ואף בארץ, ישנם מקומות נופש שאין מצוי בהם עירוב כלל. אמנם, קמפוס המגודר כולו בגדר כשירה – כולו רשות היחיד, אולם כשמתארחים שם כמה משפחות, ואין במקום, כאמור עירוב כללי [שיתופי מבואות] – צריכים להניח "עירובי חצרות", כשאחד מבני החצר מקנה לכולם פת וכו' ומברך "…. על מצות עירובי חצרות". יש במתחם משפחות גויים, יש ליידעם ולקבל הסכמתם לביצוע "אקט יהודי" הכולל את שטחם, בשבת.

בארץ, ניתן לקבל מידע מעודכן על הימצאות עירוב והקיפו בכל רחבי הארץ, ב"מרכז לעירובין בארץ הקדש" רח' שטראוס 10 ירושלים טלפון 025000253.

תחום שבת

בכל מקום יישוב, כאשר יוצאים מתחום השטח הבנוי, בהליכה של כ 10 דקות – יוצאים מחוץ לתחום שבת, מידע עדכני וייעוץ אודות יציאה מחוץ לתחום, ניתן לקבל בארגון "ערבתם" בטלפקס -0722722909.

חיישני תאורה

במקומות נופש רבים, בכניסה למתחם או בהתקרבות לבית, מופעלים על ידי העובר מנגנון "אלקטרוגלי" או מנגנון "אינפרא אדום דומם" המקרין גלים לאזור מסוים, ובכניסת האדם לאזור המוקרן, חוזרים גלים בתדירות משתנה, המפעילים תאורה, רוב גדולי הפוסקים התירו לעבור שם, כשעוברים לתומם (יש למנוע "משחקי ילדים" של הדלקה וכיבוי), ובתנאי שאין חושך מוחלט בסביבה (פסיק רישא דלא ניחא ליה, במלאכה הנעשית מאליה, בלא פעולת אדם מחושבת, "מלאכת מחשבת אסרה תורה"). יש לציין, שהגרי"ש אלישיב זצ"ל מסכים להנ"ל בתאורת רחוב, אבל בתאורה שבחזית הבית ובתוכו, יש להמתין, או לבקש בדרך סיפור, שיעבור גוי.

מצלמות אבטחה

בית שמותקן בו "וידאו ביטחון" בכניסה, ותמונת הנכנס מופיעה על מסך, אם הושאר דולק מערב שבת או הופעל על ידי גוי – מותר לעבור שם, שאין כאן כתיבה, אלא גלי זרם חשמלי הגורמים להיווצרות תמונה, והכוונה לשמירת הביטחון (תשובת הגרש"ז אויערבך זצ"ל בכת"י, הובאה בשלחן שלמה ש"מ, י"ב(.

המתארחים בארץ או בחו"ל בשבת, מחובתם לברר מערב שבת

1. האם דלתות המלון והחדרים אינן חשמליות ואינן מופעלות על ידי "עין אלקטרונית" או "כרטיס חכם" ?
2. אין בחדרים חיישנים המפעילים או מכבים חשמל ומזגנים בפתיחת הדלת ?
3. .האם ברזי המים, אינם מופעלים על ידי חיישן, ולאחר הרמת היד, אין מופעל פן לייבוש הידיים ?
4. .אין באסלה או ב"ניאגרה" מיכל שמטרתו לצבוע את המים בכל שימוש, ואם כן, כשהמיכל תלוי באסלה, יש להוציאו (בשבת – בשינוי) או להרחיקו ממרכז זרם המים, כשהמיכל בניאגרה – יש להוריד את במים בשינוי.

מזגנים

מזגנים רגילים (שאינם מופעלים ע"י חיישן) – מותרת כניסה ויציאה מהחדר או פתיחת חלונות, שכל אלו נחשבים "גרמא ואינו מכוון". מזגן בטכנולוגיית אינוורטר – פועל ברציפות משתנה בלי ניתוק והפעלת המנוע (פרט למקרים קיצוניים, בלתי שכיחים) והפעלתו מלפני שבת, מותרת לכתחילה. מקררים דיגיטליים, המצויים כיום, מן הדין יש לבטל, בראש ובראשונה את הזיקה של פתיחת וסגירת הדלת לתאורה ולמאוורר.

בדגמים מתקדמים יותר, המפסקים מוסלקים בפנל של הדלת, ולא ניתן להבחין בהם בעין או בגישוש עם האצבעות, ישנם גם כן, צגים חיצוניים המראים את מידת הטמפרטורה ורמת הקור, ויש לבדוק אם הם נדלקים וכבים מיד עם פתיחת הדלת.

העצה המעשית והיעילה ביותר: להצטייד ב"טיימר – שקע" עם זיזים, ולפני שבת לכוון את פעילות המקרר, שייכבה בזמנים שבהם ייעשה השימוש במקרר, ללא חששות כל שהן. מקררים קטנים – "מיני" המצויים בחדרי אירוח, נפחם מצומצם, ובדרך כלל אין בהם בעיות הלכתיות, פרט לתאורה – אם קיימת, שאותה יש לשלול לפני שבת, או להשתמש ב"טיימר שקע" הנ"ל. הערה: ישנם בתי מלון שפתיחת המקרר או הוצאת מצרכים מלווה ברישום בקבלה או במרכז המיחשוב, וחובה לבטלו לפני שבת.

מקפיאים

ישנם סוגי מקפיאים שונים DEFROST) וכן  (NOFROSTובהם: התראות דלת או טמפרטורה באמצעות נורית או זמזם, מערכות הפשרה אוטומטיות ומאווררים לפיזור או סחרור האוויר, וכן תצוגה דיגיטלית חיצונית, וחלק מהם לא ניתן כלל לביטול לפני שבת, על כן, יש לרכז את כל המזון הנצרך לשבת במקפיא שהוא חלק מהמקרר, ולהימנע מפתיחת מכשיר המשמש רק כמקפיא, בשבת. קיימת אפשרות לחיבור המקפיא לשעון שבת, וכמובן, שבמקפיא, ניתוק אפילו לפרקי זמן ממושכים אינו משמעותי לפעולת המקפיא.

ברירת מחדל: לא הוכנו הסידורים הנדרשים לפתיחת המקפיא בשבת, יש לכסות את צג התצוגה החיצוני ולפתוח את דלת המקפיא בשבת בשינוי

חימום מאכלים לכבוד שבת במקום שאין בו פלטה של שבת

על גבי אש גלויה [כיריים של גז, חשמליות, אינדוקציה וכדומה]מותר להשאיר לפני שבת, אך ורק תבשיל שהוא כבר מבושל לפני שבת "כמאכל בן דרוסאי" – דהיינו חצי בישולו, אז מותר להשאירו, כיון שכבר לא חוששים שאדם יבא לעשות פעולות למהר את הבישול.

היתר נוסף בשולחן ערוך, שם, להשאיר על אש גלויה, תבשיל אפילו אינו מבושל כלל אם בתוך הסיר גם כן חתיכת בשר בקר בלתי מבושלת, והיינו, אם התבשיל מיועד לאכילה לשבת ביום, כיון שהבשר לא ראוי לסעודת הערב- לא חששו שנעשה פעולות למהר את הבישול. כלשון השו"ע: "משום שמסיח דעתו ממנו".

מיחם המים [שמשאירים על אש גלויה, כמו המיחם החשמלי – במצב שבת, או המונח על גבי הפלטה], חובה שהמים שבתוכם ירתחו לחלוטין ויבעבעו לפני כניסת שבת, שאם לאו הרי עדיין אין המים מבושלים כל צרכם, וכאשר יוציאו מן המיחם בשבת מים, השארית שנשארה תמהר להתבשל [כיון שהכמות קטנה] ויעברו על איסור בישול המים. לא הספיקו להרתיחם, מותר יהיה בשבת אך ורק לערות את כל המים ולהכין בהם תה או קפה, באופן שלא יישארו במיחם מים נותרים.

השארת מאכלים בתוך תנור אפיה

תנור חשמלי המופעל על ידי ווסת חום [טרמוסטט] : מותר להשאיר בתוכו מלפני שבת מאכלים המבושלים כל צרכם, אבל אין לפתוח את דלתו בשבת, אלא כשהתנור הפסיק לפעול [על ידי ה"טיימר" או "שעון שבת"], או כשנורית הבקרה דולקת ומראה שהתנור כעת פועל, ואזי, פתיחת הדלת לא תגרום להדלקתו מידית על ידי החיישן, כפי שקורה במהלך אפייה בתנור. כמו כן, פתיחת הדלת מותנת בכך, שפתיחת הדלת אינה גורמת לשום פעולה חשמלית. נשאר בתנור מאכל שעדיין אינו מבושל או אפוי כל צרכו – אסור בשום אופן לסגור את דלת התנור.

תנור חשמלי ב"מצב שבת" [המבטל את פעילות הטרמוסטט]: מותר להשאיר בו מלפני שבת, אוכל המבושל כל צרכו, ומותר לפתוח את דלתו בכל עת שרוצים. אולם אם האוכל שבתוכו, עדיין לא מבושל כל צרכו, אסור בשום אופן לסגור את דלתו.

הערה : החזרה והכנסת מאכלים לכל סוגי התנורים – אסורה בשבת, בכל אופן, לכל העדות ולכל הדעות – משום שהמכניס לתנור בשבת נראה כמבשל בשבת קדש.

הליכה על גבי דשא

מותר ללכת, לשבת או לשכב על גבי דשא בשבת, ואף לפרוס בעדינות שמיכה או מחלצת. אבל כשהדשא או עשבים גבוהים 30 ס"מ אסור לרוץ עליהם (משום פסיק רישיה של מלאכת קוצר). צמחייה או עצים בגובה של 30 ס"מ ומעלה, אסור להזיזם בשבת, משום טלטול מוקצה.

ערסל ונדנדה

אסור לעלות או להתנדנד בערסל או נדנדה התלויים אפילו רק בצדם האחד בעץ. אבל כשתלויים בוו או מוט ברזל התלויים בעץ – מותר. כמו כן, אסור לתלות בענף או על חבל הקשור לעץ, מעיל, תיק או מגבת, ולא להורידם.

השתזפות

מותר לטייל בקיץ אף בשמש יוקדת, והפנים או הידיים מקבלות "צבע", כיון שאין מתכוונים להשתזף. אבל אסור לשבת במכוון על גבי מרפסת מוצפת שמש (כמובן בצניעות) על מנת להשתזף, וזאת משלש סיבות: א. מחשש שמא יבואו להשתמש במריחת משחה או קרם, להגנה מפני קרינת יתר.  ב. משום איסור "צובע", החשיפה לקרני השמש היא המשנה את צבע העור, ועכ"פ יש בזה "צובע מדרבנן". ג. יש בכך משום אסור רפואה בשבת, שנאמר: "שמש צדקה מרפא בכנפיה". (שו"ת מנחת יצחק, שו"ת חלקת יעקב וכף החיים סי' קס"א וקצות השולחן קמ"ד). כאמור, אם הכוונה רק לתענוג בעלמא ולא לשיזוף העור – מותר. (שו"ת אז נדברו).

משקפיים בעלות עדשות שמשתנה צבען בחשיפה לשמש

לדעת רוב רובם של הפוסקים הדבר מותר, מפני שאין דעת בני אדם לראות זאת כצביעה, ובשונה מהשתזפות, שם לתוצאה יש קיום לימים רבים, מה שאין כן, במשקפיים אלו, הרי זה דומה לאדם העומד מול מראה וצבע בגדו משתקף במראה, האם יעלה על הדעת לומר לו, אל תזוז, כי מראה צבע הבגד ייעלם מן המראה ?…. ואין זה דומה אלא למחוגי שעון המצופים בזרחן המאפשר אף כמעט בחשיכה לראות את השעה, אבל אין בזה כהבאת צבע ושינוי גון, אלא כהשתקפות זמנית בלבד (אגרות משה יחווה דעת, שבט הלוי, בצל החכמה, הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגר"נ קרליץ שליט"א)

הערה: במקומות שאין ערוב, אסור לצאת בשבת במשקפי שמש, אלא אם כן, משקפי הראייה, בעלות התכונה הנ"ל.

 

תפילת עמידה במקום שאינו מקורה

שולחן ערוך צ, ט"ז: אסור להתפלל תפילת עמידה במקום שאינו מקורה – מפני שאין עליו אימתא דשמיא . פרט למתפלל ליד הכותל, במקום המקדש, או בדרך שאין מקום מכוסה, יתפלל בצדי אילנות שבדרך, כנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה" – יצחק תיקן תפילת מנחה, ומבאר הבית יוסף: הכיצד התפלל יצחק בשדה ? שתי תשובות בדבר: 1. התפלל במקום המקדש, מקום עקידתו.על כן מותר לכתחילה להתפלל תפילת עמידה ברחבת הכותל המערבי – אין שם מצב, שאין עליו יראת שמים. 2. התפלל בצד שיחים ["לשוח"] ואילנות שבדרך.

מזוזה במלונות וצימרים

השוהה בבית מלון או בצימר פחות מחודש – אינו צריך להניח מזוזה כדין, כדין השוכר בית בחו"ל או המתגורר בפונדק בא"י, שפטור עד חודש. אבל בארץ ישראל, כששוכרים דירה או מחליפים דירה המשמשת במשך השנה למגורים פרטיים – אסור לישן שם אפילו לילה בלי מזוזה.

הערה: אף שאסור לאדם לשהות עם אשתו, אפילו שעה קלה בלא הימצאות כתובתם, כיון שהכתובה במקום ידוע ושמור, ובפרט, לנוהגים בירושלים מדורי דורות, שהכתובה אצל החמות (מקום מאד בטוח) – אין צורך להביאה למקום הנופש.

ד' ישמור צאתכם ובואכם לחיים ולשלום עד העולם

כתובת לברורים וקבלת "דפי הלכה" במייל הרב יצחק יעקב פוקס.  ס[email protected]

או בפקס: 025372586 פלאפון 0548483398

מחבר הספרים: תפילה כהלכתה, הליכות בת ישראל, הכשרות, הליכות בין אדם לחברו והליכות תינוקות וקטנים