מדוע שוטחים עשבים בבתי הכנסת בחג השבועות ?

ו' תמוז תש"פ - סימן תצ"ד- סעיף ב' עד אמצע סעיף ג' "ונוהגין בכמה מקומות"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

כיצד סדר קריאת התורה ביו"ט שני של חג השבועות בחו"ל?מדוע אסור להתענות באסרו חג שלאחר חג השבועות? ולמה אין אומרים תחנון מר"ח סיון ועד לאחר אסרו חג? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ד סעיפים ב' – ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, ביו"ט שני של חג השבועות בחו"ל, קוראים בתורה בפרשת 'כל הבכור', עד סוף הסדר, ואומר המ"ב, שכאשר יו"ט שני של חג השבועות חל בשבת, וצריכים להעלות לתורה ז' קרואים, מתחילים לקרוא בתורה קודם לכן מ – 'עשר תעשר', ומפטיר קורא כבאתמול 'וביום הביכורים', ומפטיר בנביא חבקוק 'וה' בהיכל קדשו' עד 'למנצח בנגינותי'.

אסור להתענות ביום שלאחר חג השבועות, דהיינו, באסרו חג, וטעם הדבר מבאר המ"ב, משום שכאשר חג השבועות היה חל בשבת, היו מביאים את הקרבנות ביום ראשון, ונקרא יום זה 'יום טבוח', ואותו יום הוא יום טוב, ולפי"ז, באסרו חג של חג הסוכות, אפשר להתענות, כיוון שלא היו מביאים את הקרבנות לאחר שמיני עצרת (ומה שהמ"ב לא דן על אסרו חג של חג הפסח, יש מבארים, משום שבחודש ניסן בכל מקרה אסור להתענות) ומדברי הגר"א משמע, שגם שם אין להתענות, כיוון שלא מתענים באסרו חג, וכמבואר לעיל בסי' תכ"ט.

אומר הרמ"א, אין אומרים תחנון מתחילת ר"ח סיון עד ח' בסיון, דהיינו, עד אחר אסרו חג, וטעם הדבר מבאר המ"ב, כיוון שמיד בשני בסיון אמר לו הקב"ה למשה לקדשם לעם ישראל לתורה, כדכתיב, 'אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי', ולאחר מכן מתחילים ג' ימי הגבלה שגם בהם לא אומרים תחנון.

אומר הרמ"א, נוהגים לשטוח עשבים בשבועות בבתי הכנסת ובבתים, זכר לשמחת מתן תורה, ומותר גם ביו"ט עצמו, ואפילו העשבים אינם ראויים למאכל בהמה, מותר, כיוון שחשב עליהם מבעוד יום, ואינם נחשבים מוקצה, ובפרט עשבים המריחים שאינם מוקצה, ואם חל חג השבועות ביום ראשון, אין לשטוח אותם בשבת, כיוון שכוונתו לצורך יו"ט, ואין שבת מכין ליו"ט, אלא ישטח אותם ביו"ט עצמו או בערב שבת, ועניין שטיחת העשבים מבאר המ"ב, משום שהיו עשבים סביב הר סיני, וכדכתיב, 'הצאן והבקר אל ירעו'.

כתבו האחרונים, מקום שנהגו לחלק עשבים המריחים בבית הכנסת, לא יחלקו אותם מתחילת 'ברוך שאמר', עד לאחר תפילת י"ח, כדי שיוכל לברך עליהם, שהרי מברוך שאמר עד לאחר תפילת י"ח, אסור להפסיק.

נוהגים להעמיד אילנות בבתי הכנסת ובבתים, זכר שבעצרת נידונו על פירות האילן, והגר"א ביטל המנהג, משום שעכשיו הוא חוק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים

2/128
דילוג לתוכן