האם הנוסח הנכון הוא לומר 'בעומר' או לומר 'לעומר'? • מה נהגו לומר לאחר הספירה? • ומה הדין אם אדם ספר בגימטריא? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תפ"ט סעיף א' בחלקו השני במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, צריך לעמוד בשעה שסופרים ספירת העומר, ובשעה"צ מביא אסמכתא לכך ממה שכתוב בתורה, 'מהחל חרמש בקמה', אל תקרי 'בקמה' אלא 'בקומה', והמ"ב מביא, שגם הברכה צריכה להיות בעמידה, ובדיעבד אם ספר בישיבה, יצא.
סופר הימים והשבועות, וביום הראשון אומר, 'היום יום אחד בעומר', ולאחר שבעה ימים, אומר, 'היום שבעה ימים שהם שבוע אחד בעומר', וביום שמיני יאמר, 'היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד בעומר', וכשיגיע לארבעה עשר יום שבהם נשלמים שבועיים, יאמר, 'היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות בעומר', וכך מונה והולך את כל ספירת העומר עד מ"ט יום, ימים ושבועות, והמקור לספירת ימים ושבועות הוא מן הפסוק, 'תספרו חמישים יום', וכתוב, 'שבעה שבועות תספור לך', ואם ספר ימים בלבד, י"א שיצא בדיעבד, וי"א שחוזר וסופר כדין, ולכן יספור שוב בלי ברכה, ואם שכח לחזור ולספור, אין זה מעכב, וממשיך לספור בשאר ימים בברכה, ואם ספר שבוע בלי ימים, לכו"ע לא יצא יד"ח.
הנוסח שהשו"ע אומר 'היום יום אחד בעומר', מביא המ"ב, שברוב הפוסקים הנוסח הוא 'לעומר', אבל דבר זה הוא רק לכתחילה כדי לבאר שהוא מונה מיום שהקריבו את העומר והלאה, ואם לא הזכיר כלל את העניין של העומר, יצא יד"ח.
אומר המ"ב, אם אמר 'היום שמונה ימים', ולא סיים 'שהם שבוע אחד', יצא, שהרי הזכיר שבועות ביום השביעי, וכן אם אמר 'היום שבוע אחד ויום אחד', יצא, שהרי כבר הזכיר את הימים שעברו כל אחד ביומו.
אומרים שבוע אחד ולא אחת, וכן אומרים שני ולא שתי, ושבוע הוא לשון זכר, ועד עשרה ימים אומר ימים, ובי"א יום אומר יום, והמנהג לומר לאחר הספירה, 'יה"ר שיבנה בית המקדש', ואז נקיים מצות הבאת העומר, ויש נוהגים לומר 'מזמור אלקים יחוננו'.
כתבו האחרונים, אם אמר בלשון אחרת, דהיינו, ביום מ"ט אמר 'היום ארבעים חסר אחת', יצא יד"ח, ובבה"ל מביא מהאחרונים שנחלקו, באופן שספר בגימטריא, דהיינו שאמר 'היום ב' ימים', ולא אמר 'שני ימים', האם יצא יד"ח, ומביא מהחק יעקב, שיצא בדיעבד, כיוון שספירת העומר דרבנן, ואין להחמיר בספיקא, ויחזור ויספור בלי ברכה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א