השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כאשר הכלי קטן האם אפשר להניח את העירוב בשני כלים? • באופן שמניחים את העירוב בבית הכנסת באיזה בית הכנסת יבחרו להניחו? • ולמה כ"כ חשוב שבני החצר לא יקפידו אחד על השני? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ו סעיף ד' – סעיף ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
חז"ל אסרו לטלטל ולהוציא חפצים מהבית שבחצר אל החצר, ומבית אחד שבחצר לבית אחר שבחצר, כלומר, חז"ל אסרו להוציא חפצים מרה"י אחת לרה"י אחרת, גזירה שמא יבאו להוציא חפצים מרשות לרשות, אא"כ עשו עירובי חצירות, שזה מועיל ע"י שגובים פת מכל דיירי החצר, וכולם משתתפים יחד, כיוון שדעתו של אדם נמשכת אחר מקום אכילתו, וע"י שגובים פת מכל דיירי החצר ומניחים אותה במקום מסוים, כולם נעשים משותפים והדיורים של כולם נעשים כאחד, ומטעם זה צריך להניח את העירובי חצירות בכלי אחד ולא בשני כלים, כיוון שצריך שכולם יתאחדו יחד ויהיו שותפים, וזה מתבצע ע"י שהעירוב מונח בכלי אחד, אא"כ יש הרבה עירוב בכלי קטן ואין לו מקום, שאז מוכרחים להניח אותו בכלי אחר ולא נחשב כמו שחולק את עירובו, וגם בזה צריך להקפיד ששני הכלים יהיו בבית אחד.
דן המ"ב, באופן שאחד מדיירי החצר מזכה את העירוב משלו עבור כולם, האם גם בזה יש קפידא שהעירוב לא יהיה בשני כלים, או שמא מכיוון שהוא נותן משלו לכולם, ממילא נעשו כולם שותפים גם אם זה בשני כלים, ואומר המ"ב, שכיוון שלא הזכירו הפוסקים דבר זה, משמע שלא חילקו בזה, וגם באופן כזה צריך להניח את העירוב בכלי אחד בלבד.
מביא המ"ב, שיש מהאחרונים שאומרים, שכל מה שנאמר שכאשר הכלי קטן, אפשר לחלק את העירוב לשני כלים, זה רק כשהוא לא חשב מקודם שהכלי לא יספיק לו לכל העירוב, אבל אם כבר מקודם הוא ידע שהכלי לא מספיק לו לכל העירוב, והיה לו אפשרות להביא כלי גדול ולהכניס בתוכו את כל העירוב, ועם כל זה הוא הכניס את העירוב בכלי קטן, יש מהאחרונים שמחמירים שזה נקרא כמו שחולק את עירובו.
עוד אומר המ"ב, גם כאשר אדם מזכה משלו את העירוב עבור כל בני החצר, צריך להקפיד שהעירוב יהיה מונח בבית אחד, ולכן, העירוב שמניחים בבית הכנסת, יש להיזהר להניחו בבית הכנסת אחת, ויבחרו את בית הכנסת הגדול שבעיר.
מכיוון שהעירוב צריך לאחד את כל בני החצר, צריך שאחד לא יקפיד על השני אם יאכל את חלקו בעירוב, ואם מקפיד אינו עירוב, וכן אם מזכה אחד עירוב חצירות עבור כולם, צריך שלא יקפיד עליהם אם הם יבואו לאכול מהעירוב שהוא זיכה עבור כולם, וכיוון שכך, יזהר שלא לערב במאכלים שהכין לעצמו לשבת, כיוון שאם חבירו יאכל את זה, הוא יקפיד עליו, ונמצא שהעירוב בטל, אבל באופן שהוא עובד על עצמו שגם אם חבירו יאכל את מה שהוא הכין לשבת, הוא מסכים, אין בזה בעיה כלל.