השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רי"ח סעיף א'
- ברכות הנעשים על הניסים -
מקומות שנעשו ניסים לישראל | הזכרת שם ומלכות בברכות אלו | מדוע כשרואה המקום שניצחו את סנחריב לא יברך? | האם מברך על נס שנעשה לקצת מישראל? | מדוע מברכים על ניסים אלו אחת לל' יום, ועל רעמים מברך כל יום?
הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל, כגון מעברות הים, ומבאר המ"ב, שזה מקום שעברו ישראל בים וביבשה, וכן מעברות הירדן שזה מקום שעברו ישראל בירדן בחרבה בימי יהושע, וכן מעברות נחלי ארנון, כלומר, היו שני הרים ועמק ביניהם, שהיו ישראל צריכים לעבור באותו עמק, ונתחבאו האמוריים במערות שעשו בהרים בצידי העמק, כדי שיפלו עליהם פתאום בעוברם בעמק, ונעשה נס שנדבקו ההרים זה בזה בעבור ארון ברית ה' עליהם, ונהרגו כולם שם, וכשעובר שם אדם, צריך להודות, וכן אבני אלגביש של בית חורון, שהושלכו מן השמים על האומות שנלחמו עם יהושע. וכן אבן שביקש עוג לזרוק על ישראל, וכמפורש בהגדה שעוג עקר הר בגודל ג' פרסאות כדי להפילו על ישראל, ונעשה נס שלא היה יכול להפילו, וכן אבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק כדי להתפלל להקב"ה, [וצ"ב הרי הנס נעשה בשדה הקרב ולא שם, ומדוע מי שרואה את האבן הזאת צריך להודות, אלא התשובה, שהניצחון האמיתי לא היה בשדה הקרב אלא היה על האבן שישב עליהם, והניצחון הוא במקום שמתפלל] וכן חומת יריחו שנבלעה במקומה, מברך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה.
בין ברכה זו ובין שאר ברכות הראיה, הרי הם כשאר ברכות, וכולם בהזכרת שם ומלכות, והמ"ב אומר, שזה הכל כשאדם רואה את מעברות הירדן וכו', אבל אדם שנמצא בסמוך לירושלים, ויודע שבמקום הזה ניצחו את כל החיילים של סנחריב, לא יברך, כי הוא לא רואה דבר ממשי מאותו הנס, משא"כ בכל הדברים דלעיל שהנס היה במים, באבן, וכו'
סעיף ב'
בכדי שיהיה אפשר לברך על נס, צריך שהנס יהיה לכל ישראל או לרוב ישראל, אבל אם הנס נעשה למקצת ישראל, לא מברכים ורק מי שנעשה לו הנס צריך לברך.
סעיף ג'
מברכים רק משלשים יום לשלשים יום, וקשה, מאי שנא ברכה זו מברכת הרעמים, או הבשמים, ששם יכול לברך כל יום, ומבאר המ"ב, שבדברים האלו לא קרה משהו מיוחד, ולא השתנה משהו, אבל רעם היום ורעם מחר הם שונים ולא קשורים אחד לשני, וכן בבשמים, שהריח של עכשיו אינו הריח של אחרי זה.