אדם שאכל כזית מצה בעת שהיה עסוק במצוה האם יצא יד"ח, או שמא כיוון שהיה פטור מאכילתה באותו זמן לא יצא יד"ח? • האם יש מצוה לאכול מצות במשך כל ימי החג? • וכיצד סדר הנחת המצות בקערה? ומדוע לא צריך להסב באכילת המרור • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תע"ה סעיף ה' – ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, אדם שאכל כזית מצה בליל יו"ט של חג הפסח בעת שהיה שוטה, לאחר שמבריא וחוזר לדעתו, חייב לחזור ולאכול כזית אחר, כיוון שהאכילה שאכל בעת שהיה שוטה, הייתה אכילה של פטור, שהרי שוטה פטור מכל המצוות כולם, ואומר המ"ב, זה הכל אם נתרפא בליל יו"ט, אבל אם נתרפא ביום, אין חיוב ביום לאכול כזית, ואין תשלומין למצות אכילת מצה, ואומר השעה"צ, שאדם שאכל כזית מצה בעת שהיה עוסק במצוה, אע"פ שעוסק במצוה פטור מן המצוה, בכ"ז יצא יד"ח באכילה זו, ומסתפק שם, האם יכול לברך 'אשר קדשנו במצוותיו וציוונו', כיוון שבאותו זמן הקב"ה לא ציווה אותו לאכול כזית מצה, שהרי עוסק במצוה פטור מן המצוה.
אכל חצי זית, ושהה ואכל עוד חצי זית, אם ההפסק הוא פחות מכדי אכילת פרס, שתי האכילות מצטרפות לכזית, ויצא יד"ח בדיעבד, ולכתחילה צריך לאכול ביחד ולבלוע, ואומר המ"ב, שהלשון בשו"ע שאמר, 'ובלבד שלא ישהה בין אכילה לחברתה', אינו מדוקדק, אלא צ"ל, 'ובלבד שלא ישהה מתחילת אכילה הראשונה ועד סוף האכילה', דהיינו, האכילה כולה צריכה להיות במשך של 'כדי אכילת פרס', וביותר מזה, אינה מצטרפת.
החיוב המיוחד של אכילת כזית מצה הוא חיוב מיוחד על ליל יו"ט, ומביא המ"ב בשם הגר"א, שעכ"פ יש מצוה לאכול מצה כל שבעה, אבל זה לא חיוב.
אומר הרמ"א, נהגו לעשות ג' מצות של הסדר מעישרון, זכר ללחמי תודה, ומביא המ"ב בשם הבית מאיר, שלא נהגו כך, ובכמה מקומות היום נשתקע המנהג, וכן עושים בהם סימן כדי לדעת איזו מצה ראשונה, איזו מצה שנייה, ואיזו מצה שלישית, ואומר המ"ב, שלא יעשו את הסימן מאותיות, כיוון שיש בעיה לשבור את האותיות ביו"ט, משום 'מוחק'.
מניחים את המצה הראשונה עליונה, והשנייה החצויה באמצע בין שתי המצות השלימות, והשלישית התחתונה למטה, ואם שינה לא עיכב, ואופים אותם כסדר, ואם מצה אחת נשברה, משתמשים בה לאמצעית הפרוסה, שהרי בלאו הכי פורסים אותה, ולכתחילה יש דין לעשות את הסדר בג' מצות, אבל בדיעבד יצא יד"ח באכילת כזית.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א