מדוע נהג הגרח"ע גרודז'ינסקי לברך על נורת חשמל?

הדף היומי בהלכה ט' בשבט- סימן רצ"ח סעיף א'- סעיף ג'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



למה מסתכלים בציפורניים בשעת הברכה על הנר שבהבדלה?

מדוע מברכים על נר במוצ"ש? על איזה נר מברכים? מה היא הצורה הנכונה להנות מהאור של הנר בשעת הברכה? ומה הדין אם אדם היה מחוץ לבית ונהנה מאור הנר? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רצ"ח סעיפים א' – ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

במוצאי שבת תקנו חז"ל לברך על הנר ברכת 'בורא מאורי האש', וזה ע"פ הגמ' בפסחים נד. ושם מבואר שבמוצאי שבת הקב"ה נתן רעיון לאדם הראשון לקחת שני אבנים ולשפשף אותם אחת בשנייה ויצא מזה אש, וכיוון שבמוצאי שבת הייתה תחילת בריאת האש, אנחנו מדליקים אש במוצ"ש ומברכים ומודים להקב"ה על בריאת האש, ולכן זה שייך רק במוצ"ש ולא במוצאי יו"ט, ובכ"ז במוצאי יוה"כ מברכים ברכה זו, והטעם, כיוון שבמשך יוה"כ היה אסור להשתמש כלל באש, ולכן כאשר יוצא יוה"כ, אנחנו מבטאים את יציאת יוה"כ בזה שאנחנו מדליקים אש להנות ממנו וזה כעין הבדלה, ובאמת יש שסוברים, שברכת 'בורא מאורי האש' של מוצאי יוה"כ חמורה יותר מזו של מוצ"ש, כי במוצ"ש אמנם מצוה לברך ברכה זו, אבל אם אין לו אש, אינו צריך לחזר ולחפש אחריה, משא"כ במוצאי יוה"כ יש שסוברים שאם אין לו אש, צריך לחזר אחריה.

הנוסח המדויק של הברכה הוא, 'בורא מאורי האש', בלשון רבים, ואדם שברך בלשון יחיד דהיינו 'מאור האש', לא יצא יד"ח לדעת הב"ח, ומה שמברכים בלשון רבים הוא מפני שיש כמה גוונים באש, וכן נוסח הברכה היא לשון הווה, דהיינו 'בורא', ואדם שאמר 'ברא', בדיעבד יצא יד"ח.

אמנם לכתחילה תקנו חז"ל לברך על האש והבשמים כאשר מבדיל על הכוס, זה הכל לכתחילה, אבל אדם שלא בירך עליהם בזמן ההבדלה על היין, או אדם שאין לו כוס יין להבדיל עליו, יברך עליהם בנפרד.

לכתחילה מצוה מן המובחר לברך על 'אבוקה', דהיינו שתי נרות מחוברים שהשעווה מבדילה ביניהם, ונר אחד גם הוא עבה, נחשב נר אחד, והטעם שמצוה מן המובחר לברך על 'אבוקה' הוא משום שאורה רב, ומביא המשנה ברורה בשם ספר חסידים, שלא לברך 'מאורי האש' על נר שהריח שלו רע, ותמה המשנה ברורה עליו, הרי אפילו נרות שבת מותר להדליק בנרות שריחם רע אם אנחנו לא חוששים שמא יעזוב ויצא, וא"כ נר של הבדלה שהוא יותר קל מנרות שבת, שאין צריך לחזר אחריו, מדוע שלא יברך עליו גם כשריחו רע? ומביא המשנה ברורה, שאה"נ ומותר, אבל זה לא מצוה מן המובחר.

יש דין להנות מהאור כאשר מברכים עליו, ולכן לכתחילה צריך להתקרב לאור עד כדי כך שיכול להבדיל בין מטבע למטבע, וכהיום לא מבדילים בין מטבע למטבע אלא בין הציפורניים לבשר, ובכך נהנים מהאור במוצ"ש, והטעם שבחרו דווקא בציפורניים הוא משום שזה סימן ברכה כי תמיד זה צומח.

יראה בציפורני יד ימין ויאחוז הכוס ביד שמאל, ויכפוף האצבעות לתוך היד, על האגודל, ואז מבדיל בין האצבעות לבשר, ולא יראה את פני האצבעות שבפנים, ומביא המשנה ברורה, שיש כאלו שאחרי שמבדילים בין הציפורניים לבשר, פושטים את האצבעות ומסתכלים על אחורי האצבעות על הציפורניים.

אדם שנמצא מבחוץ ויש מספיק אור שיכול להכיר בין הציפורניים לבשר, יצא יד"ח.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים