מדוע נהגו לעשות את העירוב במצה?

י"ח בניסן תשע"ט - סימן שס"ח- סעיף ג'- סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



לכמה בני אדם מועיל העירוב?מה הדין כאשר התעפש העירוב במשך השבת? מה הטעם שמועיל העירוב אפילו שהוא כלה לגמרי בשבת? ומה העניין לאכול את פת העירוב? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ח סעיף ג' – סעיף ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בשיעור עירובי חצירות, יש שיעור בתחילתו, ויש שיעור סופו, והשיעור בתחילתו, דהיינו, בזמן שמניחים אותו בכניסת השבת, הוא כך, אם הוא בכמות של שתי סעודות, דהיינו, י"ח גרוגרות, הוא מועיל אפילו לאלף אנשים, וכאשר הוא בשיעור פחות מזה, העירוב צריך להיות בשיעור של גרוגרת לכל אחד מבני החצר, נמצא א"כ, שאם יש בחצר פחות מי"ח אנשים, מספיק גרוגרת לכל אחד ואחד, אבל אם יש יותר מי"ח אנשים, צריך שיהיה שיעור מזון שתי סעודות, ומועיל אפילו לאלף אנשים וכנ"ל.

כאשר במשך השבת התמעט שיעור העירוב, לאותה שבת עצמה מועיל אפילו שהעירוב כלה לגמרי, מכיוון שבכניסת השבת היה שיעור, אבל כאשר מדובר לשאר שבתות, צריך שישתייר משהו מהעירוב כדי שהוא יועיל.

המ"ב שואל, הרי למדנו שלא מערבים עירובי חצירות בפרוסה וכנ"ל בסי' שס"ו, וא"כ, איך יתכן שעירוב חצירות כל שהוא, יועיל לעירובי חצירות? ומבאר המ"ב, שכל הדין הזה של פרוסה, הוא רק בשעת הנחת העירוב, או בזמן בין השמשות, אבל לאחר שנכנסה השבת, גם אם העירוב הוא בגדר של פרוסה, כשר לשמש כעירובי חצירות.

אם נתעפשה פת העירוב, לא מועיל לעירוב, כיוון שזה לא ראוי לאכילה, ולכן, אם בכניסת השבת העירוב היה כשר, אע"פ שבמשך השבת נתקלקל לגמרי, יועיל רק לאותה שבת ולא לשבתות אחרות, והמ"ב אומר, שה"ה אם יש בו תולעים ואינו ראוי לאכילה, נקרא העירוב כלה לגמרי, ולא יועיל לשבתות אחרות, ולכן נהגו לעשות את העירוב ממצות, כיוון שהם מחזיקות יותר זמן מאשר לחם חמץ, ועוד, מכיוון שהוא מועיל גם לשבתות של פסח שהרי הוא ראוי לאכילה בפסח ואפשר לקיימו בפסח, ועדיף לעשות עירוב פעם אחת למשך השנה, ולא לערב כל שבת מחדש, שמא פעם אחת ישכחו לערב, והמ"ב מביא בשם האחרונים שלא כך, אלא יעשה כל שבת מחדש, כי אם יעשה עירוב פעם בשנה, זה עלול להתקלקל, אבל הרמ"א אומר, שאם רוצים לערב כל שבת ולאכול העירוב בשבת, הרשות בידם, ויש עניין לאכול את העירוב בשבת, דכיוון שנעשתה בו מצוה אחת, יעשו בו מצוה נוספת.

מביא המ"ב, כאשר אדם רואה באמצע השבת שהעירוב התקלקל, ואינו יודע אם זה קרה לפני כניסת השבת וממילא העירוב פסול, או שזה קרה בשבת עצמה והעירוב פסול, תולים לקולא שזה קרה בשבת עצמה.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים