מדוע נהגו לברך ברכת הגומל לאחר קריאת התורה?

הדף היומי בהלכה כ"ב באייר סימן רי"ט מסעיף ג' עד אמצע סעיף ד' 'ואין זה'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



סימן רי"ט סעיף ג'

- ברכת הודאת היחיד -

האם צריך מניין לברכת "הגומל"? | מנין שצריך ב' תלמידי חכמים שיהיו נוכחים ברכת הגומל? | מה הדין כאשר אין עשרה אנשים? | באיזה זמן בתפילה מברכים הגומל? | עד מתי ימתין לעשרה אנשים? | האם שייך שיברך אדם על נס הנעשה לחברו?

לכתחילה צריך שיהיו עשרה אנשים בעת ברכת הגומל, ומתוכם ב' ת"ח, והמקור לכך הוא מהפסוק "ובמושב זקנים יהללוהו", דהיינו, זה שקנה חכמה, וזקנים – שניים, אבל כ"ע לא פליגי שאין זה מעכב שאין ב' ת"ח.

נחלקו השיטות, האם אפשר לברך הגומל כאשר אין עשרה, השיטה הראשונה סוברת שאם אין עשרה אנשים, כלומר יחד איתו עוד תשעה, יצא יד"ח בדיעבד, והשיטה השניה סוברת, שלא יצא יד"ח הגומל וברכתו לבטלה, והכרעת השו"ע כמו ב' השיטות שאם בירך ללא עשרה יחזור ויברך בלי שם ומלכות כדי לחשוש לשיטה השניה.

נהגו לברך הגומל אחר קריאת התורה, שאז מצויים שם עשרה.

כתב במ"ב, אדם צריך להמתין שיזדמנו לו עשרה עד שלשים יום, ויותר מזה א"צ להמתין עבור עשרה.

סעיף ד'

גם מישהו אחר יכול לברך על נס שנעשה לחברו, ויברך "אשר גמלך כל טוב", או "בריך רחמנא דיהבך לן ולא יהבך לעפרא", ומדייק המ"ב מלשון השו"ע שסתם ולא הזכיר שדווקא אם הוא קרובו אותו שנעשה לו נס רק אז הוא יכול לברך, א"כ נראה שגם אם זה אדם שהוא לא קרוב שלו כלל, יכול לברך על נס שאירע לחברו.

אם בעל הנס עונה אמן אחר הברכה שמברך האחר שבירך על הנס שאירע לו, בעל הנס יצא יד"ח הגומל, ואם אין שם עשרה, לא יצא יד"ח לפי הדעה השניה בסעיף הקודם.

הרמ"א מסביר, שזה לא ברכה לבטלה, כיוון שהוא מברך בדרך שבח והודאה על טובת חברו, אבל צריך שבאמת ישמח מטובת חברו, אבל לא כשמברך כי לא נעים לו מחברו, ובבה"ל מביא, שבכל מקרה דין זה אינו פשוט כי יש סוברים שא"א לברך על נס שנעשה למישהו אחר, ונכון לכתחילה להזהר שלא לברך כלל על קרובו ואוהבו.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים