פסחים לח
מדוע מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא התקשה להירדם?
ושמרתם את המצות – מצה המשתמרת לשם מצה
הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א מספר שכאשר היה אביו בחור צעיר, הזדמן לו לשבות שבת בהיכלה של ישיבת 'חברון' בירושלים. שם נודע לו, כי מדי ליל שבת קודש לאחר הסעודה, מתקיים ועד מוסרי בפני הבחורים המובחרים של הישיבה, מפי ראש הישיבה, מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל. הוא חפץ מאד לשמוע לקח מפי אחד מבחירי מרביצי התורה, ולכן הסתיר את עצמו בין הבחורים, ונכנס אל הועד בהיחבא.
רבי יחזקאל עמד בשיחתו על באור הפסוק: "ושמרו בני ישראל את השׁבת לעשות את השׁבת לדרתם ברית עולם", וחידש, שמהלשון 'ושמרו' למדים אנו, שהקדוש ברוך הוא נתן לנו כביכול תפקיד של 'שומר', לשמור על המתנה היקרה שהעניק לנו.
והוסיף לחדש ולדמות את הדבר לענין מצה בפסח, שנאמר בתורה (שמות יב יז): "ושמרתם את המצות", וחז"ל למדו מכך שיש לשמר עליהן שלא יחמיצו (ראה פסחים לח, ב ועוד), כך צריך האדם 'לשמור' על השׁבת, להיות כל השׁבוע עם עין פקוחה עליה, לא להסיח דעת ממנה, מקדושׁתה ומרוממותה!
רבי יחזקאל היה מאד נרגש מחידוש זה שהבזיק במחו, וחזר על הדברים בלהט ובהתרגשות רבה שוב ושוב…
למחרת בבוקר, כאשר עברו הבחורים לאחר התפלה לאחל 'א' גוטע'ן שבת' לאם הישיבה – הרבנית סרנא ע"ה, התענינה הרבנית אצל הבחורים: "מי מכם השתתף אמש בועד של ליל שבת?"
"מה יום מיומים?", התפלאו הבחורים, "מה מיוחד השׁבוע יותר מכל שבוע, שהרבנית מתעניינת מי השתתף בועד?"
השיבה הרבנית: "אני שואלת הפעם, משׁום שהבחנתי במהלך הלילה האחרון, כי בעלי ראש הישיבה מתקשׁה להירדם מחמת התרגשות האופפת אותו. וכששׁאלתי אותו על פשר ההתרגשות, הסביר לי כי אמש בועד, התחדש לו חידוש עצום, ובגינו אין הוא מסוגל להירדם. לכן מעוניינת אני לשמוע מה החידוש המיוחד שבעלי כה נרגש ממנו…".