מדוע מברכים על הלבנה במוצאי שבת ?

ט"ז אלול תשע"ט - סימן תכ"ו- סעיף ב'- אמצע סעיף ב' בהגה "אין מקדשין הלבנה קודם"

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מהו הסימן לכך שהחודש יהיה מוצלח?עד מתי ממתינים כדי לברך על הלבנה במוצ"ש? ומה הדין כאשר אין מניין לברכת הלבנה?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן תכ"ו סעיף ב' – סימן תכ"ו סעיף א' - סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

לכתחילה מצוה לברך על הלבנה במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים, ומובא בבה"ל, שברכת הלבנה היא קבלת פני שכינה, ואין מקבלים את השכינה אלא מתוך שמחה, ומביא המ"ב, שה"ה גם במוצאי יו"ט ולאו דווקא במוצאי שבת.

מביא המ"ב בשם ספר מגיד מישרים, סימן זה יהיה בידך, בחודש שתברכו ברכת הלבנה במוצ"ש, תמצאו הצלחה, וכשתתכסה ותתעלם ולא יוכלו לברך, אותו החודש לא יהיה מוצלח ח"ו.

אומר הרמ"א, דווקא אם ליל מוצ"ש הוא קודם עשרה בחודש שאז ממתינים עד מוצ"ש, אבל אם מוצ"ש חל לאחמ"כ, הדין הוא, שלא ממתינים עד מוצ"ש, והטעם, שמא יהיו שני לילות או שלשה או ארבעה מכוסים בעננים, ולא יראו הלבנה, ויעבור הזמן, וכאשר מברכים עליה ביום חול, יש ללבוש בגדים נאים לכבוד המצוה, ואומר המ"ב, שלא נוהגים כך.

מביא הבה"ל, שמדינא מותר לקדש את הלבנה אפילו ביחידות, אבל מצוה לכתחילה ברוב עם בעשרה, ולכן אם יודע שיזדמן לו לברך בעשרה, ימתין בשביל זה עד ליל עשירי, ובפרט לפי מש"כ הח"א שבשלשה נחשב רוב עם, א"צ להמתין, ובפרט בחורף כשיש עננים.

עוד מביא הבה"ל, אמנם שיטת השו"ע להמתין לכתחילה עם ברכת הלבנה עד מוצ"ש, אבל הב"ח חולק על זה.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים