השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"ח סעיף י"ב
- דין ברכה מעין שלש אחר חמשת מיני פירות וחמשת מיני דגן -
הזכרת מעין המאורע | מדוע לא מזכירים מעין המאורע של חנוכה ופורים בברכת מעין ג'? | אכל מזונות ושתה יין ואכל פירות מז' המינים, כיצד מברך? | אכל פירות מז' המינים ושאינם מז' המינים, האם נפטר על הפירות האחרים במעין ג'? | שתה יין ואכל ענבים האם מברך עליהם העץ?
כשם שמזכירים מעין המאורע בבהמ"ז, כך מזכירים מעין המאורע בברכת מעין שלש, דהיינו, אדם שמברך בהמ"ז בשבת, ביו"ט, בר"ח, מזכיר מעין המאורע, וכן בברכת מעין ג' לפני שאומר "כי אתה ה' טוב והמטיב", מזכירים את שבת, יו"ט או ר"ח, ולא מזכירים בה מעין המאורע של חנוכה או פורים, והטעם, כיון שהזכרה זו בבהמ"ז אינה אלא מנהג, ולכן נהגו רק בבהמ"ז ולא במעין ג', ואם לא הזכיר מעין המאורע בברכת מעין ג', אינו חוזר.
אכל מיני מזונות, ושתה יין, ואכל פירות ז' המינים, יש לו ג' מחייבים לברכת מעין ג', ובברכה אחת מעין ג' פוטר את כל מה שאכל, וכולל בה את כל מה שאכל, והסדר בזה הוא, קודם על המחיה, כי על מזונות יש ברכה מיוחדת וגם זה קודם בפסוק, ואח"כ יין ואח"כ על הפירות, כלומר, "ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה על פרי גפנה ועל הפירות", המ"ב מביא, שיש שיטות הסוברות שבאופן כזה יברך רק על הפירות ויפטור את פרי הגפן, שהרי למדנו, שבכל מקרה יש שיטות הסוברות שבסיום של ברכת מעין ג' על יין, מסיימים רק "על הארץ ועל הפירות" בלי להזכיר "על פרי גפנה", אז כאן גם לשיטות שמזכירים הגפן, כאן לא יזכירו הגפן, אבל המנהג כהשו"ע לסיים "על המחיה על הארץ ועל פרי גפנה ועל הפירות".
סעיף י"ג
אדם שאכל פירות מז' המינים, וכן פירות שאינם מז' המינים, שבאופן עקרוני הברכה האחרונה על פירות שאינם מז' המינים היא בורא נפשות, בכ"א כיון שאכלם יחד עם פירות מז' המינים, בברכת על הארץ ועל פירותיה הוא כולל גם הודיה על הפירות שאכל.
המ"ב מסביר, שמה שלא תיקנו מעין ג' על פירות, זה כיוון שהם לא מספיק חשובים, אבל כאשר בלאו הכי מברך מעין ג' זה פוטר את הפירות האחרים.
סעיף י"ד
שתה יין ובירך הגפן ואכל ענבים, צריך לברך העץ כי הגפן לא פוטר ענבים, וכן מברך עליהם ברכה אחרונה על העץ ועל פרי העץ,
סעיף ט"ו
ובדיעבד אם בירך עליהם "בורא פרי הגפן" או אחריהם "על הגפן", יצא.