מדוע לא מברכים 'שהחיינו' בליל שביעי של פסח ?

כ"ט סיון תש"פ - סימן ת"צ- סעיף ו'- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה החילוק בין ליל יו"ט הראשון של פסח לבין ליל יו"ט האחרון לעניין קידוש על היין?כיצד קשורה הפטרת שבת חוה"מ לחג הפסח? מדוע בסוכות מזכירים בברכת ההפטרה את החג ואילו בפסח לא מזכירים?ומה הטעם שקוראים 'שיר השירים' בשבת חול המועד פסח? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן ת"צ סעיף ו' עד סופו במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, בכל ימי חול המועד ושני ימים אחרונים של חג הפסח, קוראים בתורה בספר השני בפרשת המועדות שבפנחס, מ'והקרבתם', עד הסוף, כלומר, בשבתות ויו"ט של חג הפסח, קוראים זאת למפטיר, ובחול המועד קוראים כך לעולה הרביעי, וכאשר קוראים לרביעי, אומרים את החצי קדיש לאחר העולה הרביעי שבו נשלמת קריאת התורה, ואם מדובר על שבתות ויו"ט, קוראים למפטיר לאחר חצי קדיש, כיוון שהמפטיר אינו ממניין הקרואים

בליל יו"ט האחרון מקדשים על היין בבית הכנסת, ודלא כמו בליל יו"ט ראשון שלא מקדשים על היין בבית הכנסת וכפי המבואר לעיל בסי' תפ"ז כיוון שאין לך עני בישראל שאין לו יין לד' כוסות, כיוון שבליל יו"ט האחרון מצוי שלא יהיה לאנשים יין.

לא אומרים 'שהחיינו' בליל יו"ט האחרון של חג הפסח, כיוון שאינו רגל בפני עצמו, אלא הוא חלק מחג הפסח, ואומרים בתפילה ובקידוש, 'זמן חרותנו' כמו ביו"ט ראשון.

ביו"ט אחרון של פסח בארץ ישראל, דהיינו ביום השביעי, וביום השמיני דהיינו יו"ט אחרון של פסח בחו"ל, מפטירים 'עוד היום בנוב לעמוד', וביום שביעי מפטירים 'וידבר דוד'.

שבת של חול המועד פסח, בערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו, וכן בסוכות, ואומר יעלה ויבוא בעבודה, ובמוסף אומר סדר מוסף של חול המועד, אלא שמזכיר של שבת, ואומר, 'ותתן לנו את יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה', וכן אומר, 'את מוספי יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה', וחותם, 'מקדש השבת וישראל והזמנים', ומפטירים, 'הייתה עלי', והקשר של הפטרה זו לחג הפסח מבאר המ"ב, שיש שם מעניין תחיית המתים, גוג ומגוג בחג הסוכות, ותחיית המתים בפסח, כי תחיית המתים יהיה בניסן, וההפטרה של 'הייתה עלי' נזכר שם מעניין תחיית המתים, וגוג ומגוג בתשרי, ולכן מפטירים בתשרי 'ביום בא גוג'.

לא מזכירים בברכת ההפטרה את חג הפסח, כיוון שההפטרה בנביא לא קשורה לפסח, והראיה, שהרי בחול המועד לא מפטירים בנביא, הוי אומר, שההפטרה בנביא היא רק משום השבת, ושלא כמו חג הסוכות שמזכירים את חג הסוכות בהפטרה, ומסיימים, 'מקדש ישראל והזמנים', כיוון שכל יום ויום מימי חול המועד של חג הסוכות, הוא רגל בפני עצמו, משא"כ בחג הפסח.

נוהגים לומר 'שיר השירים' בשבת של חול המועד פסח, כיוון שנזכר בו יציאת מצרים, ואם חל שבת ביו"ט האחרון, אומרים אותו באותה שבת, וכן בסוכות קוראים 'קהלת', כיוון שחג הסוכות הם ימי שמחה, וכתוב בקהלת 'ולשמחה מה זו עושה', וקוראים מגילת רות בשבועות, והטעם, כיוון שכתוב בילקוט, 'מה עניין רות אצל עצרת שנקראת במתן תורה, ללמדך, שלא ניתנה תורה אלא ע"י יסורים ועוני', והעם נהגו שלא לברך אלא 'על מקרא מגילה', ולא 'על מקרא כתובים', וכך פוסק הט"ז, והמג"א הסכים עם אותם הפוסקים המצריכים לברך על כולם חוץ מקהלת, והגר"א בביאורו כתב, שגם על קהלת יש לברך, ולכן מי שנוהג לברך על מגילה שכתובה על קלף, בוודאי אין למחות בידו.

יו"ט שחל בשבת, אומרים במנחה 'ואני תפילתי', וקוראים בסדר השבוע.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים

2/99
דילוג לתוכן