השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אדם שיצא מביתו כמה חודשים לפני פסח ובדעתו לחזור לפני פסח, האם צריך לבדוק חמץ ביציאתו או שיכול לסמוך על כך שיבדוק חמץ כשיחזור? • מה היא העדיפות הטובה יותר בעניין זה? • ומה הדין לעניין בדיקת חמץ באדם שמוכר את ביתו לגוי החל מי"ד והלאה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תל"ו סעיף ב' – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם שיוצא לפני ליל י"ד, לעניין בדיקת חמץ הדבר תלוי, אם יצא תוך ל' יום הסמוכים לחג הפסח, והוא לא יהיה בביתו בליל בדיקת חמץ, הדין הוא, שהוא צריך לבדוק את החמץ בלילה לפני שהוא יוצא לדרך, אבל היוצא מביתו לפני ל' יום הסמוכים לחג הפסח, ולא יהיה בביתו בליל בדיקת חמץ, הדין הוא, שהוא לא צריך לבדוק את החמץ, אלא מבטל את החמץ במקום שהוא נמצא כשמגיע חג הפסח.
כל זה מדובר באופן שהוא לא מתכנן להגיע לביתו בפסח, אבל אם הוא מתכנן להגיע לביתו בפסח, או אפילו בערב פסח באופן שתהיה לו שהות לבדוק את החמץ לפני פסח, הדין הוא, שלפני שהוא יוצא מביתו הוא צריך לבדוק את החמץ, כי חוששים שמא יתעכב בדרך, ולא יגיע לביתו אלא עד סמוך לחג הפסח בעצמו, ולא תהיה לו שהות לבדוק את החמץ.
יש מקילים ואומרים, שאדם שיצא לפני ל' יום הסמוכים לפסח, אם הוא מתכנן לחזור לביתו לפני פסח יכול לסמוך על כך שיבדוק את החמץ בשעה שהוא יחזור לפני פסח, והוא לא צריך לחשוש שמא הוא יתעכב בדרך ויגיע עד סמוך לבין השמשות באופן שלא יהיה לו שהות לבדוק את החמץ, ואם דעתו לחזור בתוך פסח, צריך לבדוק אפילו מראש השנה, ואם שכח ולא בדק את החמץ כשהוא יצא לדרך, יבטל את החמץ בערב פסח היכן שהוא נמצא, ולא יברך על הביטול כיוון שהוא דבר שתלוי בלב, ואם יש אפשרות לבדוק ולבטל ע"י אשתו, מה טוב.
יהודי שהיה גר במשך השנה בביתו של גוי, ויש שם חמץ של היהודי, ולפני פסח היהודי עוזב את הבית למקום אחר, הדין הוא, שא"צ לבדוק את הבית שממנו יצא, ואע"פ שיש לו שם חמץ, וטעם הדבר הוא, כיוון שיקיים מצות בדיקת חמץ בבית האחר שהוא נכנס שם, אבל אם לא נכנס לבית אחר אלא מפרש בים או יוצא בשיירה, ולא יהיה בפסח בבית אחר, י"א שחלה עליו חובת ביעור, כיוון שזה תוך ל' יום, ולכן יבער את החמץ שבבית הגוי.
המ"ב שואל, הרי אדם שיש לו כמה בתים, לא מספיק שיבדוק בית אחד, אלא בודק את כל הבתים שברשותו, וא"כ גם כאן, הרי יש לו חמץ בבית הגוי, ומה יועיל שנכנס לבית אחר כל עוד שיש לו חמץ בבית הגוי ? ומבאר המ"ב, שבכל מקרה לא עובר על החמץ שלו שבבית הגוי, כי מסתמא הוא מפקיר אותו, אבל אם הוא לא נכנס לבית אחר, יוצא א"כ, שאין לו היכן לקיים מצות בדיקת חמץ, ובזה סובר השו"ע, שיזדרז לקיים מצות בדיקת חמץ בבית של הגוי לפני שהוא מפקיר את החמץ מאותו בית, ואע"פ שהגוי יכנס לבית בפסח, וי"א שאם נכנס הגוי בפסח, א"צ לבדוק, ומבאר המ"ב את שיטת הי"א, שמצד בדיקת חמץ זה לא חיוב, אלא אם יש לו חמץ, שיבדוק ויבער, אבל אם ממילא לא יעבור באיסור על החמץ שבבית הגוי כי מסתמא הוא מפקיר אותו, אז אין עניין לבדוק גם אם הוא לא נכנס לבית אחר, כי מצות בדיקת חמץ אינה מצוה על האדם, אלא רק אם יש לו חמץ, יבדוק ויבער.
דן המ"ב, באדם שמתכנן למכור את החדרים שלו לגוי בפסח, מי"ד והלאה, אבל בליל י"ג הם עדיין של היהודי, האם יש עליו חיוב בדיקת חמץ, כי מצד אחד בפסח החדרים יהיו של הגוי, אבל בשעת בדיקת חמץ, החדרים עדיין ברשות היהודי, ומביא בזה מחלוקת, ומסיים, אע"פ שאין למחות ביד המקילים ויש להם על מי לסמוך, אבל עדיף יותר למכור מי"ג, שאז גם בליל בדיקת חמץ החמץ לא עומד ברשותו.