אווז שהיה לח ממים ושפשפו אותו במורסן מדוע אסור לאכול אותו בפסח? • האם יש אופן שמותר לאכול את האווז בפסח? • ומה הדין אם מצאו בתבשיל שיבולת ריקה תבואה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תס"ה סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, אווז שהיה לח מחמת המים, ושפשפו אותו במורסן, והרי מורסן דינו כתבואה והוא מחמיץ, הדין הוא, שהאווז אסור, ואומר המ"ב, שיש בזה חידוש, אפילו אם המורסן עצמו היה יבש ולא נרטב במים, ורק האווז היה לח, המורסן שמשפשפים בו את האווז, מחמיץ מחמת לחות האווז, והאווז נאסר, ומבאר המ"ב, שמכיוון שבעור האווז יש נקבים, חוששים שמא המורסן שהכניס, חדר לנקבי העור שבאווז, והאווז נאסר, ולא יועיל בזה הדחה ושפשוף.
אומר הרמ"א, בכל האיסורים שבתורה אנחנו לא אוסרים את האווז, אלא רק כאשר מדובר באיסור חמץ שהוא אוסר במשהו, וכיוון שאיסור חמץ אוסר במשהו, חוששים שמא משהו מן המורסן נשאר בתוך האווז, וכתבו האחרונים, אפילו אם ירצה להפשיט את העור של האווז מפני שהמורסן חדר לנקבים של העור, הדבר לא יועיל, כיוון שדרך הנקבים של העור, נכנס המורסן לתוך גוף האווז עצמו, ואומר המ"ב, שאם מדובר בערב פסח אחר שעה שישית, שדינו של חמץ שווה לשאר איסורים שאוסר רק בשישים, האווז מותר בשפשוף והדחה, ויש מקילים לאוכלו אפילו בתוך הפסח באופן שיש בזה הפסד מרובה.
אומר הרמ"א, יש להיזהר שלא להבהב את העופות בקשין של תבואה, והטעם, שמא מסתתרים בקש חיטים או שעורים, ואז כאשר מהבהבים אותם, הטעם שלהם חודר לתוך העופות, ואוסר את העופות, ואומר המ"ב, שזו חומרא וזהירות בעלמא לכתחילה, אבל מעיקר הדין העופות מותרים, והטעם, כיוון שאנחנו לא מחזיקים שהחיטים היו מחומצים, כי מי אמר שהחיטים האלו היו חמץ, ואפילו אם היו מחומצים, אין לאסור, כיוון שהעוף לא נוגע בדגן, אלא הלהב מלמטה, והעוף מלמעלה, ואין קשר בכלל בין העוף לבין הדגן.
אם מצאו שיבולת ריקה ללא תבואה בתוך התבשיל, לא חוששים שמא היה בה גרעיני תבואה שהחמיצו והתערבו בתבשיל.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א