מדוע הספיד ר' אלחנן וסרמן את החפץ חיים בהספד קצר בן שני מילים בלבד?

הרב בנימין גולד

"לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" (במדבר י"ב, ז')

עבד ה'! זו המעלה והשלמות הגדולה ביותר שיכולה להיות ליהודי, להיות עבד נאמן לה' ולתורתו בכל דרכיו והליכותיו.

מעשה באמרי אמת מגור, ששאל את חסידיו באחד מהמועדים שאמרו בהם הלל בתפילה, מהי התפילה החזקה ביותר שיש ב'הלל'? כמובן שכולם פתחו פה ואמרו כאחד: 'אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא', ויוכיחו קירות בית כנסת שרועדים מקול צעקת המתפללים כשאומרים תפילה זו.

נענה האמרי אמת ואמר: "גם אני התכונתי לתפילת 'אנא ה", אבל ל'אנא ה' כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך'! זו התפילה הנשגבה ביותר, כשאומרים אנו להקב"ה, 'אנא ה', אנו עבדיך, אנו משועבדים לך בכל דרכינו והליכותינו כעבד לפני אדונו', זוהי ההתבטלות המוחלטת לפני בורא העולם, זהו הדבר האהוב לפניו יתברך וזהו רצונו.

•••

בהספד שנשא הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצוק"ל הי"ד, על רבו בעל החפץ חיים עם פטירתו בשנת תרצ"ג, אמר בין השאר:

"תארו לעצמכם! שערו בנפשכם! אילו היה אדם מנסה להספיד את משה רבינו ע"ה, היכן היה מתחיל ובמה היה מסיים? הרי אין קץ וסוף לשבחים שיכול היה לומר עליו ואודותיו!!

ובכל זאת תורתינו הקדושה, בבואה לתאר את הרועה הנאמן שנסתלק לחיי עולם במה הספידתו?! בשתי מילים בלבד: "וימת שם משה עבד ה'" (דברים ל"ד ה') כל מציאותו ושבחו של משה רבינו טמונים בשתי תיבות אלו!"

"מאי משמע "עבד ה"?" המשיך רבי אלחנן בהספדו, "חכמינו ז"ל במדרש תנחומא (פרשת לך לך פ"ח) מספרים: מעשה בסוחר עשיר ולו בן יחיד שיצא לארץ רחוקה. לקח עמו העשיר רכוש רב ואת עבדו הנאמן. במהלך הנסיעה הרגיש ברע וחשש כי קרב קיצו. החל העשיר דואג, כיצד יוריש את רכושו לבנו יחידו, והרי עבדו עלול ליטול את הכל לעצמו. הרהר וחשב עד שהגיע לידי מסקנה, קרא לעבדו וכה אמר: "עבד נאמן היית לי, לכן החלטתי להוריש לך בצוואתי את כל רכושי, אולם הרשות נתונה לבני לבחור דבר אחד מכל עזבוני ולאחר שנטל – הנותר נתון לך".

שמח העבד שמחה עצומה על הדבר, ולאחר פטירת אדונו התייצב עם שטר הצוואה לפני בן אדונו, והציע לו כלשון הצוואה לבחור דבר אחד מכל הרכוש שהותיר אביו. נדהם הבן והיה המום מנוסח הצוואה, מדוע עשה לו כן אביו? מדוע נישל אותו מכל נכסיו?

מתוך יגונו, הלך להתייעץ עם חכם אחד, הלה עיין בצוואה ומיד הרגיעו: "דע לך! כי בחכמה נפלאה פעל אביך, הנה ידוע ידע אביך שבאם יוריש לך את נכסיו – יטול העבד את הכל לעצמו, מה עשה? כתב את נכסיו לעבדו, כדי שישמור עליהם כבבת עינו בשמירה מעולה, והותיר לך לברור חפץ אחד, בבואך לבית דין תאמר: 'איני חפץ מכל נכסי אבי כי אם בעבד זה', ואז כל הנכסים קנויים לך, שהרי כך אמרו חז"ל 'כל מה שקנה עבד קנה רבו'."

סיים רבי אלחנן את הספדו: "עבד ה', עבד אמיתי, כולל בתוכו הכל! הוא קנוי לאדונו ועושה רצונו והוא שייך לו. זו היתה מציאותו של רבינו החפץ חיים זצ"ל, בכל לבבו, נפשו ומאודו עבד את בוראו וכל מעשהו עלי אדמות – לקדש שם שמים".