הרה"ג רבי יהודה לב בעמח"ס "לב המועדים"
חודש אב נקרא 'מנחם אב' (ערוה"ש, יור"ד קכ"ו ס"ק ט"ז), והטעם: לפי שבחודש זה אנו זקוקים לנחמה בבנין בית המקדש שנחרב בחודש הזה (ערוה"ש שם). טעם אחר: שכביכול הקב"ה מנחם את עצמו, כמו אב שמנחם עצמו (טעמי המנהגים תרל"ג בשם דביר המוצנע). טעם אחר: לפי שהפרקים שבמגילת איכה הם לפי סדר ה א' ב', ומבקשים מהקב"ה שינחם את אב, כלומר שינחמנו מהנאמר במגילת איכה הערוכה בסדר א' ב' (כנסת יחזקאל).
טעם נוסף: ששמו של המשיח נקרא 'מנחם', כמבואר בסנהדרין (צ"ח, ב') ומתפללים שיבוא בחודש זה (חת"ס).
טעם נוסף: מכיון שבתשעה באב נולד המשיח, ששמו כמבואר בסנהדרין (צ"ח, ב') 'מנחם' (חת"ס).
טעם אחר: לפי שהוא עתיד להיות אב לכל החדשים, מאחר שנעשו בו רעות- מוכח שיהיו בו טובות מכובדות יותר מכל חודש, על דרך שנאמר (תהילים צ', ט"ו): "שמחני כימות עינתני" (בן איש חי פרשת דברים עיין שם עוד טעמים).
"משנכנס אב ממעטים בשמחה"(טושו"ע תקנ"א א'), ומי שיש לו דין עם עכו"ם שידחה לאחר ט"ב, לפי שהמזל רע לישראל וממעטים במשא ומתן.
מראש חודש מחמירים יותר באיסורים מפני הצער (שו"ע תקנ"א ב'): איסור אכילת בשר ויין , רחיצה, כיבוס וכו'.
הטעם שאבל מותר בבשר ויין ואסור בלימוד התורה ואנו בתשעת הימים שאנו כאבלים מותרים בלימוד התורה ואסורים בבשר ויין: לפי שבאבל הצער מורגש מאליו, ולכן תלמוד תורה אסור, שחוששים שעל ידי הלימוד והשמחה ישכח את הצער, משא"כ ב-ט' הימים, שהיא אבלות ישנה, וצריך להזכיר את הצער על ידי איסור אכילת בשר ויין, אבל תלמוד תורה לא אסרו אלא אדרבה, עסק התורה היא חיינו ואורך ימינו בקושי הגלות, ובזכותו נזכה לגאולה השלימה בב"א (הגרשז"א הליכות שלמה אורחות הלכה פרק יד הלכה 27).