יום רביעי ח' באדר תש"פ
מדוע אסור למלא את המצה בבשר או בגבינה?
כפי שלמדנו, מנהג בני אשכנז לאפות לפסח מצוֹת דקות בלבד. ולאלו הנוהגים לאפות מצות עבות, אסור לאפותן עם מילוי של בשר או גבינה, משום שהאדים היוצאים מהמילוי בשעת האפייה מלחלחים את הבצק ומעכבים את אפייתו, ובכך הוא עלול להחמיץ; וכן משום שאדים אלו דינם כמי פירות, אשר בהתערבם בבצק שנילוש במים הם מאיצים את תהליך חימוצו, ויתכן שהבצק החמיץ לפני האפייה. ואף בדיעבד, מצה ממולאת בבשר או בגבינה, אסורה באכילה בפסח.
[שו"ע תס, ו, ומשנ"ב יח]
האם מותר לאפות מצה עם ביצה שלימה בתוכה?
בהמשך לאמוּר: לנוהגים לאפות מצה עבה, אסור לאפות מצה עם ביצה שלימה בתוכה, מפני שהאדים היוצאים ממנה גורמים לחימוץ הבצק (ראה לעיל). ואף אם הביצה כבר מבושלת, ולא יוצאת ממנה כל לחלוחית אל הבצק של המצה – אסור לאפותה עם המצה, משום שבמקום המגע בין המצה לביצה, לא נכנס חוֹם התנור, והמצה אינה נאפית שם כראוי, ומחמיצה. ואף בדיעבד, מצה שנאפתה עם ביצה שלימה בתוכה, אסורה באכילה בפסח.
[שו"ע תס, ז, ומשנ"ב יט-כ]
האם מותר לאכול בפסח מצה מתובלת?
לכתחילה אין לערב בבצק של המצוֹת 'זרעונים', שהם גרעינים קטנים, כגון שומשום, מחשש שיעכבו את האפייה ויגרמו לחימוץ הבצק. אך בדיעבד, המצה מותרת באכילה בפסח, ואף אם הזרעונים אינם כתושים, משום שיש להניח שדבר קטן כזרעונים אינו מעכב את האפייה.
וכמו כן, לכתחילה אין לתבל את הבצק של המצות; ובדיעבד, אם התבלין אינו חריף, המצות מותרות באכילה בפסח, אך אין להשתמש בהן לקיום מצוַת אכילת מצה בליל הסדר; ואם התבלין חריף, כגון פלפל שחור, המצה אסורה באכילה בפסח.
[משנ"ב תס, ושעה"צ ל; ביאורים ומוספים דרשו, 36-37]